מרץ! צאו מהבועה!

עד מתי תדקלמו לנו את אותן מנטרות? איזה שלום? מה שלום? לכל היותר ניתן להשיג הסכם מדף. ביג דיל. אין יותר ויכוח על ארץ ישראל השלמה. הוא הוכרע לפני עשרים שנה. כולם באותו צד חוץ מהציונות הדתית. רק הבעיה היא שהפלסטינים חצויים בין הפתח המושחת לחמאס הפנאט. זו המציאות ושום דיבורים על שלום לא ישנו אותה מעבר לקוסמטיקה. אני בעד הקוסמטיקה הזו. אין בעיה. אם זה מה שיעשה טוב לאירופים אז אין בעיה. אבל שלום זה לא יביא. אז למה שהציבור ייתן יותר משקל לקוסמטיקה המדינית הזו מאשר ליחסיו עם שכניו, חבריו ובני עמו? למה שזה יטריד אותו יותר מאשר פרנסתו, זכויתיו הסוציאליות, כוח הקניה שלו ושירותי החינוך והבריאות שלו? למה? כי על זה נוח להתווכח? כי זו הבריחה האולטמטיבית מקבלת החלטות אמיתיות וביצוען?די! אין לכם מושג איפה אתם חיים. אנשים כאן איבדו כל ערך של חמלה ואחווה אנושית אלמנטרים ואתם מטיפים על זכויות האויב? מי יקשיב לזה? למה שיקשיבו להטפה הזו ממי שחיים במגדל השן ולא מוכיחים את כנותם בשום מעשה? למה לדבר על מחדלינו בקידום השלום כשבצד השני בוחרים חמאס? הרי זה פתאטי. מה השיגה ממשלת אולמרט משיחות עם אבו מאזן? גורנישט! סליחה, טעות שלי, היא השיגה ברוגז עם טורקיה, מלחמה עם חיזבאללה ומלחמה עם חמאס. אז על מה אתם מדברים? להגיד שלום בשביל לרצות את מי? את אלילי השלום? ולמה אם אנחנו כל כך רודפי שלום, אין לנו שום סבלנות לחרדים ומתנחלים? האם אני באמת אמור לחמול על תושי עזה אבל לנטור לעד לכל חרדי או מתנחל? העזתים הם תמיד אנשים תמימים שרק נקלעו בטעות לשדה קרב ואילו הדתיים הם תמיד תוקפניים וזדוניים? זה הגיוני? זה רציונלי? זו הנהגה ראויה?