ג׳ימי, אתה 100% צודק ו 100% טועה:

צודק, כי השמאל משתמש בטיעונים מוסריים להצדקת עמדותיו, והעם מבין שזה המזרח התיכון שבו החזק שורד והמוסר לא משחק תפקיד, אז השמאל נתפס כמנותק מהמציאות.
זו הטרגדיה של השמאל בישראל.

אתה טועה, כי לפי דעתי, ניתוח קר ומפוכח של המצב הגיא ופוליטי באיזור מביא למסקנה שדווקא מדיניות השמאל היא הסיכוי הטוב ביותר לביסוס ישראל במרחב ואולי אף להישרדותה.

אני צריך מאמר של 1000 מלים להצדיק את עמדתי, אבל בקיצור נמרץ:
1. התוכנית הסעודית ועוד אינסוף מסמכים אחרים (כולל המסמך הפלסטיני לאו״ם שמבקש הכרה) כולם מכירים בישראל בגבולות 1967. גם לבעיית הפליטים יש פתרונות הצהרתיים וסמליים שלא יגרמו להצפת ישראל בפליטים.
2. החמאס הוא בעיה רצינית,נאך צריך להפנים, שכמו שהצהרות הפלסטינים ומעשיהם משפיעים ואף קובעים מי ישלוט בישראל, כך גם מעשינו והצהרותינו משפיעים על הפלסטינים באותה מידה. זה טרגי שהקיצוניים אצלנו ואצלם מחזקים זה את זה.
3. המסקנה מהאביב/חורף הערבי היא לדעתי הפוכה ממה שהימין רואה. ההנהגה עוברת מבודדים להמון והשפעת דעת הקהל היא מכריעה. אנשים פשוטים ברחוב הערבי לא אכפת להם מישראל או מהפלסטינים, אבל שהם רואים בטלוויזיה כל יום נישול ופגיעה באחיהם , זה יוצר שנאה כלפינו. בנוסף, ישראל מדגישה את הצד הדתי כל הזמן והופכת את הסכסוך מסכסוך בין שני עמים בגודל דומה לסכסוך דתי בין 5 מיליון יהודים למיליארד מוסלמים.
4. לסיום, מי שמכיר קצת היסטוריה ומבין את המציאות הבינלאומית, חייב להסיק שהמדיניות של ביבי מביאה בהכרח למדינה אחת בין הירדן לים, שבה יהיה תחילה משטר אפרטהייד (כמו שקיים בפועל ביו״ש כיום) ולבסוף נידוי בינלאומי מוחלט ומרחץ דמים נורא.