אין אף איש ימין שחושב שיחימוביץ' תמנע מלהוריד התנחלויות במסגרת הסכם מדיני. ובכל זאת היא מעדיפה לא להרים את הדגל המדיני מסיבות טאקטיות. ההצלחה של מפלגת העבודה שעלתה מ-8 מנדטים לכ-20 נובעת מבריחה בעיסוק האובססיבי של השמאל בהליך המדיני והתמקדות במחאה החברתית. אבל יש כאלו שלא יניחו לה. הם יתקפו אותה שוב ושוב. הטאקטיקה של יחימוביץ' מצליחה, אבל הם רוצים שהעבודה תהיה מרצ. קטנה ונחמדה. מכיוון שאורי משגב לא יצביע עבודה, שכן הוא מתלבט בין מרצ, רע"ם או דע"ם, הוא מקנא כנראה בדרך ההתנהלות של יחימוביץ' ומנסה לדחוף אותה למסלול של מרצ. ובאשר לעמיר פרץ. האיש בנה קריירה על ייצוגו את השכבות המקופחות, אבל כשסוף סוף מפלגת העבודה מתמקדת בנושאים החברתיים הוא הולך אל ציפי לבני, שאוהבת מפגש באו"ם עם שרי חוץ חשובים או תמונה שלה בארמון האליזה, על פני עיסוק בטייקונים שעושים עסקאות מפקפקות על חשבון צבור בעלי המניות שלהם, מושכים דמי ניהול מטורפים, מרוקנים את הקופה ובסוף עוד מבצעים תספורת לאגרות החוב שלהם, שכן לחברה לא נותר כסף בקופה.