רמה 2 היא התאמה בלבד ואסביר מדוע

אני מקריאה לילד את השאלות בקצב רגיל או איטי ואם צריך מקריאה לו מס' פעמים את השאלה על פי צרכיו ואז כותבת תשובותיו במחברת הבחינה.

אני לא מסבירה לו את פירוש השאלה, לא מזכירה לו לענות על חלקי השאלה שהוא לא זוכר או דילג, כשהוא מכתיב תשובות אני כותבת כלשונו ולא עוזרת לו בניסוח או בפיסוק וניקוד - אסור לי.

אני כן דוחקת בו להרחיב עד כמה שיוכל, אני כן מעודדת אותו לענות על שאלה נוספת כשהוא מתעייף, אני כן מחמיאה אם ענה על חלק מהמבחן כדי להמריץ אותו אבל, אם הוא נשבר אני לוקחת אותו לשטוף פנים - התכנים והנוסח שלו בלבד. רוב המבחנים אני גם לא יודעת על מה הבחינה, אני לא יכולה להתמקצע בכל המקצועות!

במילים אחרות אני העיניים שמקריאות והיד שכותבת.
יש תמיד חשק עז לעזור לילד ולסייע, לשנות קצת נוסח, אני מאוד רוצה שיצליחו גם אם היכרתי אותם לפני 5 דקות אבל חייבים להיות אוביקטיביים. אז זו התאמה ולא הקלה. העזרה היא טכנית:הקראה וכתיבה בלבד.

זה נועד ללקויות קריאה וכתיבה. לדוגמה ילד שכתב לבדו במבחנים בכיתה קיבל 40-50 וכשקיבל בוחן נייטראלי קיבל 80-90. איך זה קורה?
הוא קיבל נמוך כי השתמש ברוב האנרגיה לפענח מה שכתוב ואז לכתוב פיזית מה שרצה ואז נגמר הזמן..... ברגע שהתאימו לו כך שלא היה צריך יותר לקרוא/לכתוב הוא עף למעלה כי חכם הוא כן, אינטליגנטי כן והוא יכל להשתמש בזמן למתן תשובות ולא למאבקים.
לקות קריאה וכתיבה לא אומרת אינטליגנציה נמוכה.
הודות לרמה 2 ילדים מצליחים יותר, המבחן הוא בכל מקרה על ידע והבנה ולא על יכולת קריאה או יכולת גרפו-מוטורית. עכשיו ברור יותר?
אין שינוי בשיטת הלימוד, הילד קשוב, ויש לו מחברת מצולמת מחבר ולקראת מבחן מלמדים אותו פרטנית ובמבחן עם בוחן נייטראלי הוא עונה כפי יכולתו ורוב הפעמים גם מצליח.

ילד שלא למד, לא יודע ולא מבין - רמה 2 לא תעזור לו בכלום ואני אגיש בשמו מחברת ריקה מתוכן.