הישגי התלמידים אינם יכולים לזנק תוך ארבע שנים מהמקום ה 24 העלוב למקום השביעי המכובד. הרי דבר לא השתנה במערכת החינוך הישראלית. עדיין הכיתות צפופות, עדיין שכר המורים ירוד, אין טיפוח מחוננים ואין עידוד נחשלים. שעור הזכאות לבגרות ממשיך לרדת למרות ההקלות ולמרות הורדת הרף לשפל. נס לא קרה פה. התברר שמערכת החינוך שלנו היא לא רק ירודה ולקויה אלא גם מושחתת, כן, כמו במדינות המזנקות לראש הדירוג, מדינות מזרח אסיה ורוסיה. גם את בחינת המשוב הבינלאומי רתמו לצרכים פוליטיים. במקום להשתמש בבחינות ההשוואה הבינלאומית לתיקון ליקויי מערכת החינוך כפי שנוהגות מדינות מתוקנות, שמשקיעות בתלמידים הרבה יותר מישראל וגם משלמות משכורות מכובדות למורים כדי למשוך את הטובים להוראה, שר החינוך ואחשדרפניו מרמים את עצמם ומעדיפים לאחז עיניים בהצלחות מפוברקות.