ניבה לניר ושכחת רבין

קשה להאמין כיצד אדם שהיה מקורב כל-כך ליצחק רבין ואף מחסידיו יכול לגונן על פרץ ולתקוף את שלי יחימוביץ'. רבין מעולם לא היה מעז לפרוש ממפלגת העבודה בשל יריבות עמוקה הרבה יותר עם פרס . את מלאכת הפילוג הוא הותיר לאנשי רפ"י (פרס ודיין) שהתמחו בכך ואף השתמשו בנשק הפילוג כאמצעי סחיטה כדי למנות את פרס כשר בטחון ( כנגד רצונו של רבין למינויו של יגאל אלון). כמו רבין גם יחימוביץ' הואשמה/ מואשמת בגישתה הימנית (כאילו ויתרה על הדגל המדיני ) מי כמו ניבה לניר צריך לדעת מה עוללו הביילינים לרבין כאשר בין היתר הפכו אותו לנץ מדיני כפוליטיקאי ובמישור האישי העלילו עליו כי הוא שיכור. קשה להאמין כיצד ניבה לניר שכחהכל זאת , כאשר בדרך כה נחרצת היא מיפה ומגבה את מעשיהם של ציפי לבני (ציפורה המעופפת ממפלגה למפלגה ומהזדמנות להזדמנות) ושל עמיר פרץ שהנושא החברתי משמש לו אמצעי לקידומו הפוליטי - מי שאינו מסוגל לקבל הכרעות דמוקרטיות ומשתולל כילד קטן שאיננו יודע להפסיד ואיננו יכול לסבול את העובדה שהוא איננו המנצח (חתרן בלתי נלאה - כהגדרתו של רבין את שמעון פרס).