כמובן שהסיפור האמיתי שונה לגמרי - זו העיסקה המסריחה ביותר בתולדות

המשפט הישראלי ואותה כה היטיבו לתאר אלדד יניב ובמידה זהירה יותר גם גידי וייץ מעל דפי עתון זה בעשור האחרון:
1. יעקב נאמן - שר המשפטים המושחת ביותר שקם בישראל בונה את הקונסטרוקציה המשפטית של הקמת חברות הקש עבור עיוות ליברמן, וזאת בכהונתו כעורך דין פרטי.
2. החקירה מתחילה והעניין נחשף.
3. כדי להרתיע את החוקרים מדיחה המערכת הפוליטית את ראש אגף החקירות משה מזרחי.
4. החקירה נמשכת, אבל כל הממונים על אכיפת החוק כבר הורתעו ולכן הם מורחים את החקירה וממסמים אותה.
5. הגיע הזמן לקבל החלטה - ליברמן ממנה את פרקליטו הפרטי נאמן לשר המשפטים ואת חבר מפלגתו יצחק אהרונובי'ץ לשר לבטחון פנים כמסר ברור לפרקליטים ולחוקרים.
6. הגיע הזמן לקבל החלטה - נאמן, פרקליטו של ליברמן ובונה הקונסטרוקציה מביא לאישור הממשלה את מינויו של יהודה ויינשטיין, כיועץ המשפטי (המשפחתי, המשפחי) לממשלה.
7. ויינשטיין מבצע את תפקידו על פי הקונסטרוקציה והקומבינה. תחילה, הוא מורח את הטיפול במשך שלוש שנים ובשלב שני הוא סוגר את התיק נגד ליברמן בעבירות של קבלת השוחד ומכשיר את כהונתו כשר הבטחון בקדנציה הבאה, וכראש הממשלה בקדנציה שלאחר מכן.

הבוקר אפשר לסגור את מדינת ישראל, ולתת את המפתחות למשעל ונסראללה כדי שישמידו את היהודים. עם שמנהל מדינה בקומבינות מושחתות אינו ראוי ליותר.