מרגישה ששיגלו לך את השכל עכשיו? חבל. מעניין למה תגובה מאוזנת (ארכנית ומנומקת מדי עבורך?) ואפילו נוגעת ללב באלטרנטיווה ובדגשים שהיא מציגה, מצליחה להוציא טוקבק מגעיל כזה ולא, אני האחרון שיסנגר על המסעדה המג'ויפת שתוארה כאן - אלא רק על תרבות דיון מינימלית בפורמט הפרוע הזה של הטוקבקים

לשם שינוי בא מישהו ודיבר על הפן החברתי המושתק, ה"שולי", שעשוי להסביר את ההתנהלות המחפירה של צוות המקום והוא כותב את זה ביושר בפנייה ישירה למבקר המסעדות במינימום התלהמות, האם יתכן שלא עלה בידך להקשיב לו? כי אז במה עדיפה תרבותך על זו של המלצרים הפרח'ים?

ולי אישית דבריו הזכירו את ההתחלחלות שלי מדפוסי שירות גסים שהם כה נפוצים בארץ (ואפשר לשער שבאזור גוש דן כפליים) כאשר לרוב אחרי זה אני חש יסורי מצפון על התגובה האיסטניסית שלי כלפי מחוות שבסך הכל משקפות רקעים סוציולוגיים שונים משלי, של מישהו שאולי "לא למד באותו בי"ס מלוקק לנימוסים והליכות" כמונו ושבסה"כ "מנסה להתקיים, אולי ללמוד תוך כדי" ובמיוחד מזכיר ש(שורה נפלאה לדעתי): "רוב המדינה מורכבת מאנשים קשיי יום, שאוכלים עם הידיים ומדברים בקול רם".

בוודאי שאני לא הייתי שופט את כתב המסעדות על הטון התקין של הביקורת שלו, שהיא עבודתו ולדעתי הוא עשה אותה נהדר, מהסיבה שחלק בלתי נפרד מחוויית האכילה בחוץ היא השירות, ודומה, אם להאמין לכתבה, שהמסעדה המדוברת מציגה סטנדרטים חדשים של עליבות - ממש ראיתי לנגד עיניי את גרגר האורז הקשיש על השולחן ודימיינתי בקלות את המלצרית האַמָה הטיפוסית שנעמדת ליד השולחן שלך ושותקת; ועם זאת, לאורך קריאת הכתבה לצד הצחוק לא יכולתי שלא להתרגז טיפונת: הזמנת מנה שעשויה מסינטה, ואתה המום מכך שהיא מזכירה סוליה? ביקשת מפורשות לחמם את המרק, לא את האורז - אז המלצר לקח את המרק לחימום ואת האורז השאיר - אז סתם להיות צייקן? הוא מתואר כידידותי, השתמש בהומור ואף ביקש לשדרג את השולחן שלך - לא מחווה נחמדה? הלכת למסעדה שמתמחה במטבח עממי של מטעמי המזרח הקרוב - והשיפוט נעשה לפי סטנדרטים של מסעדה צרפתית? המונח "חברים" מקושר אצלך דווקא לגולאג? (יתכן אם כך שחברי קיבוץ הם נתיני גולאג?) לסיכום, יותר מכל דבר אחר הרגשתי דרך הכתבה גם את החולשה של העובדים המסכנים שבוודאי מלינים את שכרם וגם את החולשה של מבקר המסעדות ואני מקווה שהנהלה חדשה תיקח תחת חסותה את המקום הזה או שייסגר, לטובת כל המעורבים.