נתחיל במה לא היה כשלון. לא היה כשלון בהתרעה על המלחמה עצמה. המודיעין
העביר לידי הרמטכ"ל ושר הבטחון את מלוא האינפורמציה על ההכנות,
ההיערכות והתוכניות של מצרים וסוריה. ראשי המחקר סברו ( נכון יותר לומר
ניחשו) שלא תפרוץ מלחמה. אז מה? להם מותר לנחש. שר הבטחון, ראש הממשלה
והרמטכ"ל החליטו גם הם לנחש, או נכון יותר לומר להמר שלא תפרוץ מלחמה.
אז היכן באמת נכשל ובגדול המודיעין? היה זה מודיעין צבאי נטו ולא
"הערכה" בהתערבות של עיראק במלחמה. התערבות זו גרמה למעשה לכשלון
של התקפת הנגד בסוריה. התקפה זו שמראש לא הייתה שקולה ולא סבירה (אם
לוקחים בחשבון את סד"כ הכוחות של צה"ל בצפון אל מול כוחות הסורים
ואת שבירת העקרון של אי לחימה במלוא העוצמה בשתי חזיתות). הסיכוי, שהיה קטן
מראש, להשיג הכרעה בצפון, נמוג לאחר התערבות חיל המשלוח העיראקי, ובעקבותיו
גם החטיבה הירדנית. חשוב לציין שדי היה בהתערבות של שני גדודים בלבד של
העיראקים כדי לגרום להפסקת המתקפה של צה"ל.
הכשלון האמיתי של המודיעין היה...
נתחיל במה לא היה כשלון. לא היה כשלון בהתרעה על המלחמה עצמה. המודיעין העביר לידי הרמטכ"ל ושר הבטחון את מלוא האינפורמציה על ההכנות, ההיערכות והתוכניות של מצרים וסוריה. ראשי המחקר סברו ( נכון יותר לומר ניחשו) שלא תפרוץ מלחמה. אז מה? להם מותר לנחש. שר הבטחון, ראש הממשלה והרמטכ"ל החליטו גם הם לנחש, או נכון יותר לומר להמר שלא תפרוץ מלחמה.
אז היכן באמת נכשל ובגדול המודיעין? היה זה מודיעין צבאי נטו ולא "הערכה" בהתערבות של עיראק במלחמה. התערבות זו גרמה למעשה לכשלון של התקפת הנגד בסוריה. התקפה זו שמראש לא הייתה שקולה ולא סבירה (אם לוקחים בחשבון את סד"כ הכוחות של צה"ל בצפון אל מול כוחות הסורים ואת שבירת העקרון של אי לחימה במלוא העוצמה בשתי חזיתות). הסיכוי, שהיה קטן מראש, להשיג הכרעה בצפון, נמוג לאחר התערבות חיל המשלוח העיראקי, ובעקבותיו גם החטיבה הירדנית. חשוב לציין שדי היה בהתערבות של שני גדודים בלבד של העיראקים כדי לגרום להפסקת המתקפה של צה"ל.
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ