זו תקלה טכנית או צנזורה? - ניסיון שלישי:

מנות הזרע שקנתה האישה הן קניינה. העובדה שהן מאוחסנות במקרר או במיכל של בנק הזרע אינה משנה את בעלותה על מנות אלו. היעלה על דעת בג"ץ לשלוח ידו בתכשיטים המוחזקים בכספת בבנק? למשל, אם נותן התכשיטים התחרט ודורש אותם בחזרה מהגברת עם הכספת?
נדמה לי שהיה מקרה די דומה, של זרע של חייל שנפטר, אשר הוריו רצו לעשות בו שימוש להפריית אישה שתלד את ילדו. בית החולים והמדינה סירבו לתת להורים את הזרע, הנושא הגיע לבית המשפט, ונדמה לי שבפרשה זו נקבע שהזרע שייך להורים. הפואנטה היא, שבנק הזרע המאחסן את מבחנת הזרע הוא רק בנק, לא בעלים.
נקודה נוספת: אילו אותה אישה שקנתה את מנות הזרע לא הייתה קונה אותן - סביר שכבר היה נעשה בהן שימוש, וסביר שעוד כמה מילדיו הביולוגיים של אותו תורם זרע שהתחרט כבר היו נולדים לנשים שונות ומתרוצצים להם בשובבות ברחבי הארץ. עצם העובדה שהאישה המסוימת הזו קנתה את מנות הזרע רק השהתה את השימוש בהן. וזכות הקניין של אישה זו על המנות האלה בשלב הזה נראית לי גדולה יותר מזכותו של התורם, ש בזמנו וויתר עליהן ללא סייג.
אני מבינה היטב גם את מצוקתו של הגבר במקרה זה. אבל לא הצלחתי להבין למה בג"ץ העדיף חד-צדדית את 'הצדק' של התורם שהתחרט, על פני 'הצדק' של האישה, והוציא אותה בידיים ריקות, בתחושה בלתי נמנעת שנעשה לה עוול גדול. אגב, בית המשפט גם מנע 'צדק' או לפחות צמצם משמעותית את זכותה של בִּתה של האישה לאחים ביולוגיים.
מעניין אם יש פסקי דין דומים שניתנו בארצות אחרות, ושניתן להיתלות בהם ולהבין את הלך המחשבה ואת "הערכים" המנחים את השופטים בבואם לדון בסוגיות מסובכות שכאלה.

ועוד: כל הרעיון של תרומת זרע מבוסס על התפיסה שמדובר בתרומה של "חומר ביולוגי". התורם אינו מצופה לתמיכה כלכלית, לקשר עם הילד שייוולד או לזיקה הורית כלשהי. לכאורה, התורם שהתחרט כשל כאן בהבנת 'כללי המשחק', והוא פיתח זיקה הורית משוללת יסוד ערכי חברתי וחוקי לזרעו שטרם 'הבשיל' לכלל יצור אנושי. לכאורה, לאחר שבג"ץ קיבל את התפיסה שלו ונתן לה תוקף חוקי - בג"ץ קבע למעשה שיש זיקה בין תורם הזרע לבין הילד שנולד לאישה אקראית. מעניין אם על בסיס עיקרון זה נהיה עדים לתביעות של ילדים 'שְתוּקים' אשר ידרשו לחשוף את פרטי אבותיהם הביולוגיים, להכיר את אחיהם החצי-ביולוגיים, לתבוע כספי מזונות, לדרוש להצטרף לארוחות חג משפחתיות וכו'.
כלומר, העיקרון שקבע כאן בג"ץ הוא דו כיווני. לכאורה. כי כבר ראינו שבג"ץ יכול להתפלפל ולכופף או ליישר בננות כרצונו.