הבנה

אני חוששת שאינך מבינה אולי את מה שנכתב או שאינך מבינה כלל את הנושא הכאוב של הממתינים להשתלה ומטופלים בדיאליזה כ18 שעות שבועיות .קבלת כליה מהמת בלבד אינה נותנת מענה עדיין מספיק למס הגדול והולך של הממתינים ואתיחס רק לתרומת כליה . האם ידעת שגם אם אדם חתום על כרטיס אדי ונפטר לא בהכרח שאיבריו יוכלו לשמש לתרומה לזקוקים לכך ויש לא מעט מקרים כאלו . אין הכוונה להפוך את השכבות החלשות לבנק איברים , הכוונה היא להסדיר את הנושא בחוק כלומר תרומה בתמורה הולמת שתועבר ע"י מוסד ממשלתי מוכר לדוגמה ביטוח לאומי, אדם שיחליט לתת איבר בתמורה יעבור את הוועדות הנדרשות והבדיקות הנדרשות ולא כפי שקורה עכשיו שמי מוכר נוסע עם סוחרים שלא טורחים לבצע בדיקות וקרו כבר מס מקרים שאותם מוכרים הם חולים בעצמם וזקוקים להשתלה .הכסף לא ינתן בתשלום חד פעמי אלא לפרק זמן שיוחלט על מנת לאפשר למוכר לצאת ממעגל המצוקה שנקלע אליו תנסי לחשוב על זה כדרך שיקומית נוספת . ושאלה לי אלייך מה קורה עם אותן נשים בעיקר חד הוריות שמתקשות לגמור לא את החודש אלא את השבוע ומחליטות עקב כך לשמש כפונדקאיות למשפחות הזקוקות לכך ומשלמות אגב הרבה הרבה יותר ממה שקבוע בחוק ההשתלות ב2008- 36.000שח לתורם כליה מבן משפחה . הפונדקאית מקבלת 160.000 שח - 200.000 זה לא ניצול ? או שאיני מבינה את המשמעות של המילה ניצול .ללא שום קשר נכון להגדיל את מאגר התורמים ולהגיע למצב כמו בספרד או באוסטריה הדרך ארוכה אנחנו מדינה שהדת היא חלק ממנה ולא מופרדת וזו התוצאה . ודבר נוסף אין הבנה בציבור הרחב על הקושי של מטופלי הדיאליזה שחייהם תלויים על חוט הסערה מידי יום יום ביומו . על מנת שתוכלי להבין יותר אשמח לערוך לך סיור מודרך ביחידת דיאליזה ופגישה עם ממתינים להשתלה . ולאחר מכן לקרוא תגובה של מבינה יותר רק בריאות