ראיון טוב מאוד. בהחלט זורק אור על המרואיין. שמצדו מתגלה כמאוד נחרץ ומלא מעצמו ובעל אג'נדה סדורה ובלתי משתנה מגיל 16. כמעט הייתי אפילו אומרת -

שבראיון הזה אברמוביץ' מנסה לקדם עצמו לקִדמת הבמה - אולי אפילו כדי לקבל איזה ג'וב נחשק בממשל החדש. אחרי הכל, צריכים שם אנשים רהוטים, פטריוטים, מבוגרים אחראיים, ושפויים, ומקושרים, וחכמים, שיצילו את המדינה הזו מחורבנה הממשמש. אפשר לזהות אפילו שמץ של קנאה בבנט ובלפיד שהבליחו - זה משומקום וזה מהאולפן עצמו - והמציאו את עצמם מחדש. אילו אני איילת שני, הייתי שואלת את אברמוביץ' אם הוא רואה עצמו כבעל תפקיד בפוליטיקה או בממשל. ולתשובה שלו הייתי מתייחסת בערבון מוגבל - כפי שיש להתייחס לתשובתו של כל פוליטיקאי באשר הוא.
אגב, בהקשר הרגשי - אברמוביץ' הצליח לסובב את שאלות המראיינת בחזרה ל"אני חושב ש-". מעניין כמה טונות של בטון דרושות כדי להכניס את הרגשות לבונקר בלתי חדיר, וכמה אנרגיה אישית נדרשת לתחזק את הבונקר הזה.
בכל אופן, תודה לאיילת שני ולאמנון אברמוביץ' על ראיון מצוין בהחלט.