תרגיל בפרשנות של בורות פסבדופסיכולוגית

ניר
  • 18:48
  • 09.02.13

"עיפה בובה זהבה", המשוררת מרגישה כמו בובה, חפץ לשחק בו בידי הגבר, האלים, הדוב. היא נזכרת איך שכבה במיטה ולידה ישב אותו הגבר, המתחזה ליצור לא מזיק : "דובון". הילדה הנואשת זועקת לעזרה לאביה, אך אין מושיע, רק צחוק מתחסד: "למה לגרש החושך? והרי הוא ילד טוב..." שימו להב לשלוש הנקודות בסיום!

תגובה לכתבה: פצעי עולמה הפנימי של מרים ילן־שטקליס