מנהיגות היא סוג של קסם מהפנט. וכמו בכל אמנות, זה יותר ב"מה"
מאשר ב"איך": בצורה יותר מהתוכן.
אחרת איך אפשר להסביר שהקסם הזה מופיע באנשים שונים כגון כגון רונלד רייגן
(ימין), פיר טרודו (שמאל), שרה פאיילין (ימין קיצוני), ברק אובמה (שמאל
קיצוני), ו(אנא סלחו לי) אדולף היטלר (קיצוני טירוף)?
כל אלה יכלו להפנט את הקהל, שרצה לשמוע עוד ועוד. זה לא היה ברעיונות שלהם
- הם כולם היו שונים - ולא באינטליגנציה או בהשכלה שלהם. כמו סופרים
ומשוררים, למנהיגי הקסם פשוט יש כוח ההיפנוטי.
לחלק ממנהיגי ישראל זה היה - כמו בן גוריון ובגין - ועכשיו, אולי (אמרתי
אולי) ללפיד (רק קצת), לם (כמו פרס) אין אפילו גרם אחד של קסם (למרבה הצער).
לשלי פשוט אין קסם, ואין לה יכולת להפנט. אם היה לה, היינו סולחים לה הרבה.
אבל אין לה את זה. אז היא צריכה ללכת.
מנהיגות היא סוג של קסם מהפנט. ולשלי פשוט אין.
מנהיגות היא סוג של קסם מהפנט. וכמו בכל אמנות, זה יותר ב"מה" מאשר ב"איך": בצורה יותר מהתוכן.
אחרת איך אפשר להסביר שהקסם הזה מופיע באנשים שונים כגון כגון רונלד רייגן (ימין), פיר טרודו (שמאל), שרה פאיילין (ימין קיצוני), ברק אובמה (שמאל קיצוני), ו(אנא סלחו לי) אדולף היטלר (קיצוני טירוף)?
כל אלה יכלו להפנט את הקהל, שרצה לשמוע עוד ועוד. זה לא היה ברעיונות שלהם - הם כולם היו שונים - ולא באינטליגנציה או בהשכלה שלהם. כמו סופרים ומשוררים, למנהיגי הקסם פשוט יש כוח ההיפנוטי.
לחלק ממנהיגי ישראל זה היה - כמו בן גוריון ובגין - ועכשיו, אולי (אמרתי אולי) ללפיד (רק קצת), לם (כמו פרס) אין אפילו גרם אחד של קסם (למרבה הצער).
לשלי פשוט אין קסם, ואין לה יכולת להפנט. אם היה לה, היינו סולחים לה הרבה. אבל אין לה את זה. אז היא צריכה ללכת.
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ