כשזה קורה, לא תמיד יודעים מה לעשות

הייתי בת שש-עשרה, נבוכה ותמימה. עד אז הערכתי והערצתי את המורה שלי לפסנתר שהיה מבוגר ממני לפחות בשלושים שנה. פתאום, במהלך שיעור, התחיל לשאול שאלות אישיות, לגעת בי, ללטף ולנשק. הצלחתי למשוך זמן ובסוף השיעור יצאתי ולא חזרתי לשם יותר. סיפרתי להורים שלי שהיו המומים ולא ידעו מה לעשות. אחרי כמה ימים החלקתי מכתב מתחת לדלת חדרו בו כתבתי שלא אחזור ללמוד אצלו, ונמלטתי על נפשי. נתקלתי בו במקרה אחרי שנה. הוא הסתכל עלי מרחוק ולא העז להתקרב אלי. כנראה חשש שאעשה לו צרות. מעולם לא התלוננתי, אבל מאז הנגינה שלי היתה מזוהמת בזיכרון שלו, ולא גרמה לי יותר הנאה. הוא היה צריך לעוף לכל הרוחות. אם דבר כזה היה קורה לבת שלי, הייתי הופכת עולמות כדי שייענש.