את ההנאה... "הפכנו את המקצוע לשנוא".
מי אמר שהמטרה העיקרית בלימודי לשון היא הנאה?
המטרה בלשנן למבחן בספרות היא הנאה? ובללמוד לתנ"ך? ומתמטיקה? וכימיה?
צריך ללמוד לשון, והתכנית החדשה לדעתי היא במינימום שבמינימום (ואחרי
שקיצצו ופשוט ומה לא כדי להקל), כדי לדעת לשון.
כדי לדעת שם המספר, כדי להבין את הפן "המדעי" שבשפה,
להבין מהו משפט מורכב, מהו מאוחה, להבין איך המילים מתחברות למשפט (משלימי
הפועל והשם), כשמשחקים עם הפעלים והבניין- רוכשים רגישות לשפה, מבינים אותה
מבפנים.
אולי רק את החלק של המילון הייתי מורידה (זה גם משהו שהתווסף בשנים
האחרונות).
למה ללמוד מתמטיקה ולא לשון? הרי רוב הילדים לא יעשו כלום עם המתמטיקה והיא
לא נדרשת ברמה כ"כ גבוהה (וגם רמה של 3 יח"ל, היא רמה יחסית
גבוהה להרבה ילדים).
בקיצור, צריך לשנות את הבחינה- אבל להרחיב אותה, להוסיף נושאים, להיכנס
יותר לעומק.
הבעיה במאמר הזה, היא שהכותבת מחפשת רק
את ההנאה... "הפכנו את המקצוע לשנוא".
מי אמר שהמטרה העיקרית בלימודי לשון היא הנאה?
המטרה בלשנן למבחן בספרות היא הנאה? ובללמוד לתנ"ך? ומתמטיקה? וכימיה?
צריך ללמוד לשון, והתכנית החדשה לדעתי היא במינימום שבמינימום (ואחרי שקיצצו ופשוט ומה לא כדי להקל), כדי לדעת לשון.
כדי לדעת שם המספר, כדי להבין את הפן "המדעי" שבשפה,
להבין מהו משפט מורכב, מהו מאוחה, להבין איך המילים מתחברות למשפט (משלימי הפועל והשם), כשמשחקים עם הפעלים והבניין- רוכשים רגישות לשפה, מבינים אותה מבפנים.
אולי רק את החלק של המילון הייתי מורידה (זה גם משהו שהתווסף בשנים האחרונות).
למה ללמוד מתמטיקה ולא לשון? הרי רוב הילדים לא יעשו כלום עם המתמטיקה והיא לא נדרשת ברמה כ"כ גבוהה (וגם רמה של 3 יח"ל, היא רמה יחסית גבוהה להרבה ילדים).
בקיצור, צריך לשנות את הבחינה- אבל להרחיב אותה, להוסיף נושאים, להיכנס יותר לעומק.
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ