פרופ' דונחין, אתם צריכים שינוי קונספט

אתה חושב שהטיפול הוא מיטבי, ולכן השירות הוא גם מיטבי. אתה צריך להבין שמדובר בשני תחומים שונים לחלוטין.
מהנסיון שלי כמאושפז בטיפול נמרץ לב בשערי צדק, הטיפול אכן מיטבי; כל מה שעשו לי היה מוצדק רפואית, נעשה בזמן מהיר מאוד, ואכן עבד - אני איש בריא היום.
אבל השירות והיחס הם בעייתיים, ולא בגלל חוסר זמן או כח אדם, אלא פשוט כי זו הנורמה. בשום שלב לא אומרים לך מהם השיקולים ומהם המסקנות. מה היו תוצאות הבדיקות, מתי הן יגיעו, ואיך הגיעו מהבדיקות לאבחנה.
זכור לי במיוחד הסיטואציה המבישה של שני רופאים-טווסים בוחנים אוסף סטודנטים מעל הראש שלי, בלי לדבר איתי בכלל. רק תדמיין לרגע, אם זה היה קורה לך במוסך שלך מה היית מרגיש. האם היית מרוצה מהחוויה, גם את האוטו נסע אחר-כך מצויין - לא היית חוזר.
וכן, כמו שמוכח מהדוגמאות שהבאת במאמר, להתייעץ עם המטופל ומשפחתו יכול להציל חיים - פשוט כי הם עוקבים 24 שעות אחרי התיק והתפתחותו, ולא מחליפים משמרות. וכן, לפעמים הם אנשים אינטליגנטיים עם יכולת למידה שתוך זמן קצר מגיעים למומחיות גדולה משלך במחלה שלהם - כי הם מתעניינים רק בה 24 שעות ביממה במשך חודשים.

אז אם הגעת לתפקיד הרוחב הזה, בעיקר בבית חולים שידוע כמקצועי ואנטיפתי, זו ההזדמנות שלך לשנות את היחס למטופלים. עד סוף הקדנציה שלך תראה זה השינוי בגרפים.