ציפי לבני היתה יו"ר מפלגת קדימה בין ספטמבר 2008 למרץ 2012. לאחר שהובסה על ידי שאול מופז בבחירות לראשות המפלגה, פרשה מהכנסת.
לבני החלה את דרכה הפוליטית בליכוד לאחר ששירתה במוסד ועסקה בעריכת דין. בשנת 1996 מונתה על ידי רה"מ נתניהו ליו"ר רשות החברות הממשלתיות. כעבור שלוש שנים הגיעה למקום ה-18 ברשימה, והתמקמה עם מפלגתה בספסלי האופוזיציה. כחברת כנסת יזמה לבני חוקים מעטים, בהם בלטו אלה שביקשו להקשות על הממשלה בביצוע פשרה טריטוריאלית.
לאחר ניצחונו של אריאל שרון בבחירות 2001, מילאה כמה תפקידי שר, בהם שרת החקלאות. לאחר בחירות 2003 מונתה לשרה לקליטת עלייה ולשרת הבינוי והשיכון. לאחר פרישת "שינוי", מונתה לשרת המשפטים ושרת הקליטה. באותן שנים התבלטה בתדמית של ניקיון כפיים, עמידה לצד שלטון החוק ורגישות, בייחוד על רקע פרשיות השחיתות שבהן נחשדו בכירים בליכוד.
כאשר שרון הקים את "קדימה" בסוף 2005, היתה לבני מראשוני המצטרפים למהלך. לקראת בחירות 2006 הוצבה במקום השלישי ברשימה, ולאחריהן מונתה לשרת החוץ ולמשנה לראש הממשלה אהוד אולמרט. בתום מלחמת לבנון השנייה ניהלה את המו"מ על החלטת מועצת הביטחון 1701 שסיימה את הלחימה. כשרת חוץ היתה אחראית גם לחלק מהמו"מ עם הפלסטינים, כשהיא תומכת בפשרה טריטוריאלית.
לאחר פרסום מסקנות הביניים של דו"ח וינוגרד ב-2007, קראה לבני לאולמרט להתפטר, אך נותרה בממשלה. בפריימריז על ראשות קדימה ב-2008, ניצחה לבני את שאול מופז ב-431 קולות בלבד. לאחר מכן נכשלה בניסיונה להקים ממשלה מבלי ללכת לבחירות, בשל קשיים שהערימו המפלגות החרדיות. בבחירות 2009 הובילה את קדימה להיות המפלגה הגדולה ביותר עם 28 מנדטים, כשהיא מאחדת מאחוריה מצביעי מרכז-שמאל. אולם ניצחונו של גוש הימין הפך את נתניהו לראש ממשלה והותיר את קדימה באופוזיציה. כיו"ר האופוזיציה, לא הצליחה לבני להציג אלטרנטיבה שלטונית מהותית לממשלה. בבחירות על ראשות קדימה ב-2012 הובסה בהפרש של כמעט 25 אחוז מהקולות, ופרשה מהכנסת.
ב-27 לנובמבר 2012 הקימה לבני את "התנועה". אליה הצטרפו עמרם מצנע ושבעה ח"כים שערקו מקדימה, והביאו עימם מיליוני שקלים של מימון מפלגות
