הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא המדינה בעלת האוכלוסייה והכלכלה הגדולות ביותר באיחוד האירופי, מעצמה מדינית באירופה ובעולם, ומובילה עולמית בתחומי טכנולוגיה רבים.
גרמניה הפכה ליישות מדינית רק ב-1871, כאשר אוטו פון ביסמרק איחד את המדינות והנסיכויות הגרמניות לקיסרות הגרמנית (הרייך השני). לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, הוקמה תחת הקיסרות רפובליקה דמוקרטית, שמחוץ לגרמניה מקובל לכנותה רפובליקת ויימאר. 15 שנותיה היו סוערות מבחינה פוליטית, מדינית, כלכלית ותרבותית, והן הגדילו את כוחן של התנועות האנטי-דמוקרטיות – הנאצים והקומוניסטים. ב-1933, בתמיכת הימין המתון, עלה לשלטון אדולף היטלר, שייסד בתוך זמן מהיר את הרייך השלישי, דיקטטורה טוטליטרית נאצית. את עצמו מינה לפיהרר, המרכז את כל הסמכויות עד מותו. הדיקטטורה הגזענית של הנאצים הידקה את השורות בציבור הגרמני והובילה את המדינה למלחמת העולם השנייה, ולהשמדה שיטתית של העם היהודי – השואה. 12 שנות השלטון הנאצי הציגו לעולם רוע מוחלט שלא היה כמוהו בהיסטוריה, וגרמניה תצטרך להתמודד עם כך לנצח.
לאחר מלחמת העולם השנייה פוצלה גרמניה לשניים: גרמניה המערבית שהיתה בחסות מדינות המערב חוותה את "הנס הגרמני" – השתקמות כלכלית מואצת, ביסוס דמוקרטיה יציבה, אימוץ ערכים הומאניים – ושבה לקדמת החברה האנושית, כפי שהיתה בימיהם של בטהובן, גתה, קאנט, מרקס, איינשטיין, סימנס, דיימלר ובנץ, ששינו את העולם. בגרמניה המזרחית, לעומת זאת, הושלטה דיקטטורה קומוניסטית כחלק מהגוש הסובייטי. ב-1989, עם התמוטטות הגוש הסובייטי ההמונים הרסו את חומת ברלין, וגרמניה אוחדה למדינה אחת.
גרמניה מקיימת יחסים מיוחדים עם ישראל, שבהם מתבטאת האחריות הכבדה של גרמניה לרצח העם היהודי. למרות התנגדות עזה בישראל, נחתם ב-1952 הסכם השילומים: גרמניה העבירה לישראל מיליארדי מרקים, והחלה לשלם קצבה חודשית לניצולי השואה. ב-1965 כוננו יחסים דיפלומטים, שכיום הם חמים בצורה מיוחדת. ראש ממשלת ישראל (אהוד ברק), היה ראש המדינה הראשון שביקר בברלין לאחר שממשלת גרמניה שבה אליה מבירת מערב גרמניה, בון. גרמניה מספקת לישראל צוללות מתקדמות. וממשלת גרמניה הגיעה לביקור על כל שריה, וערכה ישיבה משותפת עם ממשלת ישראל. גם בשיח הציבורי הישראלי חלה התרככות משמעותית כלפי גרמניה, כאשר עשרות אלפי ישראלים מבקרים בה בכל שנה, ברלין הפכה ליעד מועדף לישראלים, ואהדה לקבוצות כדורגל גרמניות ולנבחרת גרמניה אינה מגונה עוד.
ראש המדינה היא הקאנצלרית אנגלה מרקל.
