התנחלויות הן יישובים ישראליים שהוקמו בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, ובעיקר בגדה המערבית - יהודה ושומרון ובקעת הירדן. הפלסטינים וחלקים מהשמאל מכנים כך גם את שכונות ירושלים שנבנו מעבר לקו הירוק. ההתנחלות החלה כבר ב-1967 עם הקמת כפר עציון. ב-1968 החלה ההתנחלות בעיר חברון. ההתנחלות בשטחים מזוהה בעיקר עם הימין והציבור הדתי-לאומי והחרד"לי, הרואה בהתנחלות מימוש של עקרונות דתיים, לאומיים, פוליטיים וביטחוניים. לצדם ישנן כמה התנחלויות עירוניות גדולות כמו מעלה אדומים ואריאל, התנחלויות חילוניות קטנות, וכן יישובים חרדיים גדולים כמו ביתר עילית ומודיעין עילית.
ההתנחלויות עומדות בלב הוויכוח הפוליטי בישראל, כאשר גם המתנחלים וגם המתנגדים להם, רואים בהן מכשול להקמת מדינה פלסטינית ולפתרון מדיני של שתי מדינות. בנוסף, בשמאל סבורים כי ההתיישבות בשטחים אינה חוקית, גוזלת משאבים מהפלסטינים, ופוגעת בזכויותיהם באופן יום יומי. כיום חיים ביהודה ושומרון יותר מ-300 אלף מתנחלים, הכפופים לחוק הישראלי, לעומת הפלסטינים הכפופים לשלטון צבאי (או לרשות הפלסטינית).
תנופת ההתנחלות הגדולה הראשונה היתה בשנות השבעים והשמונים, בהובלת תנועת גוש אמונים, ובגיבוי ממשלות הליכוד של מנחם בגין, יצחק שמיר ושר החקלאות אריאל שרון. עם תהליך אוסלו באמצע שנות התשעים, הפסיקה ישראל להקים התנחלויות חדשות, אולם בהתנחלויות הקיימות ממשיכות להיבנות שכונות חדשות. בנוסף מקימים מתנחלים מאחזים באופן בלתי חוקי במטרה לקבוע עובדות בשטח. עד עתה פינתה ישראל התנחלויות בעת פינוי סיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים; בפינוי גוש קטיף כחלק מתוכנית ההתנתקות מרצועת עזה; וכן הרסה מספר מבנים שנבנו באופן בלתי חוקי.
