בנימין נתניהו

יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, הוא ראש ממשלת ישראל, בפעם השלישית. כהונתו הראשונה, בין 1996 ל-1999, הפכה אותו לראש הממשלה הצעיר בתולדות ישראל (בן 46), והראשון שנולד במדינת ישראל.

נתניהו, בנו של ההיסטוריון בן-ציון נתניהו המנוח ואחיו של יוני נתניהו שנהרג במבצע אנטבה, גדל בשכונת רחביה בירושלים, ובארצות הברית. בשירותו הצבאי היה קצין סיירת מטכ"ל, תחת פיקודו של אהוד ברק. בשנות השבעים סיים תואר שני במינהל עסקים ב-,MIT למד באוניברסיטת הרווארד, ועבד בחברת ייעוץ בבוסטון (לצד מיט רומני) ובחברת רים בישראל. במקביל, הקים מכון לחקר הטרור על-שם אחיו. תקופה זו עיצבה אותו כאיש ציבור בעל גינונים אמריקאיים, הדוגל בערכים שמרניים ניאו-ליברליים.

ב-1982 הפך בהמלצת השגריר משה ארנס, לציר בשגרירות בוושינגטון. ב-1984 מונה לשגריר ישראל באו"ם, אז נחשף לציבור כדובר מרשים. ב-1988 נבחר לכנסת ומונה לסגן שר החוץ. בימי מלחמת המפרץ הפך לכוכב הטלוויזיוני הראשון בפוליטיקה הישראלית. לאחר מפלת הליכוד ב-1992 נבחר לראשונה ליו"ר המפלגה (מבחירות אלו זכורה פרשת "הקלטת הלוהטת"). כראש האופוזיציה לממשלת יצחק רבין התנגד בחריפות להסכמי אוסלו. חוגים בשמאל ראו בו את אחד מנהיגי ההסתה נגד רבין (כיכר ציון, הפגנת ארון הקבורה).

בבחירות 1996, שבעה חודשים לאחר רצח רבין, הדהים נתניהו וניצח את ראש הממשלה שמעון פרס בפער של אחוז. אירועים בולטים מכהונתו הסוערת: הסכם חברון והסכם וואי עם הרשות הפלסטינית; אירועי מנהרת הכותל; עצירה בפועל של ביצוע הסכמי אוסלו ("ייתנו – יקבלו, לא ייתנו – לא יקבלו"); ירידה דרסטית במספר הפיגועים; התנקשות כושלת בבכיר חמאס חאלד משעל שהביאה לשחרורו של אחמד יאסין מהכלא הישראלי; פרשת בר-און-חברון, שהביאה לפתיחת חקירה פלילית נגדו, שנסגרה; אסון המסוקים; הלחישה באוזני הרב כדורי "השמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים"; התרסה כנגד "האליטות הישנות" בסיסמה "הם מפחדים"; התנגשויות עם שר הביטחון יצחק מרדכי, שר האוצר דן מרידור, שר החוץ דוד לוי ושר התשתיות אריאל שרון ("איני יודע לאיזו יד שלך אני צריך להאמין"). נתניהו איבד במהרה את אמון הציבור, בבחירות 1999 הובס על ידי אהוד ברק בפער של 12 אחוזים ופרש מהפוליטיקה.

 בשנת 2000, באחת ההחלטות המשונות בפוליטיקה הישראלית, החליט נתניהו שלא להתמודד על ראשות הממשלה מול אהוד ברק, למרות שניצחונו היה מובטח. כך הביא במו ידיו לעלייתו לשלטון של אריאל שרון, וכפה על עצמו תשע שנות גלות נוספות מחוץ לבלפור 1 בירושלים. שרון השיב את נתניהו להיות שר חוץ ב-2002, ניצח אותו בבחירות על ראשות הליכוד, ולאחר בחירות 2003 מינה אותו לשר אוצר עצמאי כמעט לחלוטין. במיתון קשה ומסוכן, הוביל נתניהו מדיניות קפיטליסטית שהשיגה שיפור בתוצר, בצמיחה ובאבטלה, במחיר פגיעה בשכבות החלשות. נתניהו קידם הפרטות (אל על, צים, בזק, דיסקונט), העניק הקלות מס לעשירונים העליונים, צמצם את המגזר הציבורי ("האיש השמן שיושב על האיש הרזה") וקיצץ באופן חד הקצבאות לאוכלוסיות החלשות (מחאת ויקי כנפו).

נתניהו הצביע בכנסת בעד תוכנית ההתנתקות, אך פרש במחאה מהממשלה. לאחר הקמת קדימה, נחל הליכוד בראשותו מפלה בבחירות 2006, כשזכה ב-12 מנדטים, אולם קלקולי ממשלת אולמרט הפכו את נתניהו ל"ראש הממשלה הבא" בשלב מוקדם. למרות זאת, בבחירות 2009 הפסיד נתניהו בהתמודדות הפרטית לציפי לבני, והליכוד היה למפלגה השנייה בגודלה. בזכות גוש הימין הגדול ובשל חבירתה המפתיעה של מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק, הפך נתניהו לראש ממשלה, והשאיר את קדימה באופוזיציה.

בכהונתו הנוכחית, ההישג המרכזי של נתניהו הוא העלאת פרויקט הגרעין האיראני למקום גבוה בסדר היום העולמי, כשהוא מגביר את איומיו שישראל תתקוף עצמאית; ההישג השני הוא השבתו של גלעד שליט משבי חמאס; וההישג השלישי הוא יציבות ממשלתו, לא מעט בזכות היותה הגדולה בהיסטוריה עם 31 שרים. נתניהו עמד מול לחץ של אובמה להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ולפתוח במו"מ עם הפלסטינים; מול מחאה חברתית היסטורית שמחתה על יוקר המחייה; מול יוזמה פלסטינית להכרזה חד צדדית על מדינה; מול שביתות במגזר הציבורי; מול ביטול חוק טל; ומול גילויים תקשורתיים מביכים על אורח חייו, מעגל תורמיו, מקורביו, והתנהגותה של רעייתו (פרשות "ביביטורס", "המטפלת הנפאלית", ליליאן פרץ ונתן אשל) – אך הצליח לשמור על עוצמה ופופולריות תוך שהוא מבטל את הלחצים בלי להתאמץ יותר מדי. נאום בר-אילן שבו הביע לראשונה תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית, והקפאה זמנית של הבנייה, הפיסו את דעת האמריקאים לזמן מה, אך לא הובילו לתהליך שלום; הקמת ועדת טרכטנברג מיסמסה את הלחץ החברתי; וכמה הסכמים לכאורה-נדיבים במגזר הציבורי, הרגיעו את הלחצים.

במאי 2012 הוכיח נתניהו את עוצמתו וערמומיותו הפוליטית חסרות התקדים, כשצירף לממשלה את מפלגת קדימה בראשות שאול מופז, דקות ספורות לפני שהכנסת הצביעה על הקדמת הבחירות - הקדמה שנתניהו עצמו הוביל אליה. הצטרפות קדימה, תמורת אפס תיקים, העניקה לנתניהו עוצמה חסרת תקדים ופתחה עבורו אופק ואפשרות לעסוק בסוגיות נשכחות כמו תהליך השלום וחוק טל.

בינואר 2013 נבחר נתניהו בפעם השלישית לראשות הממשלה, לאחר שרשימתו - הליכוד-ישראל ביתנו - זכתה ב-31 מנדטים והקימה את הממשלה ה-33.

נתניהו מתגורר בקיסריה. אשתו השלישית היא שרה נתניהו, ולהם שני ילדים, יאיר ואבנר. מנישואיו עם מיקי הרן, הוא אב לנועה.