מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

דרוזים

הגדר טווח תוצאות
הצג רק כתבות ממדור
הצג רק כתבות מאת

העדה הדרוזית מחזיקה בדת ייחודית וסודית, שהתפצלה מהאיסלאם השיעי לפני כאלף שנים, ואינה מוגדרת כחלק מהאיסלאם - לא על ידי הדרוזים ולא על ידי המוסלמים. הדרוזים חיים בסוריה, לבנון וצפון ישראל, בעיקר באזורים הרריים, שם שמרו על בדלנותם. עיקרי האמונה הדרוזית הם מונותיאיזם, אמונה בגלגול נשמות וכיבוד נביאי היהדות, האיסלאם וחמשת הנביאים הדרוזים. ארבעה מחמשת המקומות הקדושים לדרוזים נמצאים בישראל, המפורסם בהם הוא קבר הנביא שועיב, אותו מזהים הדרוזים עם יתרו המקראי.

לדרוזים אין שאיפות לאומיות, ועל כן הם מזדהים עם המדינה בה הם מתגוררים. בישראל חיים כ-130 אלף דרוזים. מנהיגי העדה הם מוואפק טריף, שירש את סבו, אמין טריף, ונעים כאמל הנו. ב-1957 החלו הדרוזים להתגייס לצה"ל, והם עושים זאת בשיעור גבוה, במיוחד ליחידות קרביות ואל הגדוד הדרוזי "חרב". ב-2003 סיים חניך דרוזי ראשון את קורס טיס. בשיח הישראלי מרבים לדבר על "ברית דמים" בין הדרוזים ליהודים בישראל. למרות זאת, הדרוזים חשים קיפוח בנושא הקרקעות – בשמורת מירון ובאזור הכרמל.

מרבית הדרוזים חיים בעשרה כפרים דרוזיים מובהקים (בולטים: בית ג'אן, חורפיש דליית אל-כרמל, עוספייה), ובעוד כחמישה שבהם אוכלוסייה מעורבת. התושבים בארבעת יישובי הדרוזים ברמת הגולן  - מסעדה, בוקעתה, עין קינייה ומג'דל שמס -  מזדהים עם סוריה, אינם מכירים בריבונות הישראלית שהוחלה ב-1981 ומוגדרים תושבי קבע.
 

תגיות קשורות