טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוענה גונן

הפגנה באיסטנבול במחאה על רצח הנדא קאדר ואלימות נגד להט"בים

אחרי ההתקדמות, בא הבקלאש נגד טרנסג'נדרים

רק לפני שנתיים, בעקבות השיפור במעמד ובזכויות של הטרנסג'נדרים ברחבי העולם, הכריז מגזין "טיים" על "נקודת המפנה הטרנסג'נדרית". אבל התגברות השנאה והאלימות כלפי טרנסג'נדרים בתקופה האחרונה מזכירה שאין דבר שמאיים על החברה הסטרייטית יותר מאשר טשטוש מגדרי בשירותים ציבוריים

איור מופשט: יעל בוגן

החברים שלי בברלין. אני נשארת בארץ

יוענה גונן היא לא בדיוק הישראלי שיאיר לפיד ואביגדור ליברמן בוכים על עזיבתו 
(אורי אבנרי ואילנה המרמן דווקא כן). ובכל זאת, היא כאן גם כשכל כך הרבה מחבריה 
כבר נטשו את הספינה. היא אפילו אחראית לתושבת חוזרת אחת

הולכי רגל בוול סטריט ניו יורק

המרד השפוף באמת: הגיע הזמן לאינתיפאדת החרדתיים

באמצע העשור השני של המאה ה–21, קשה למצוא סיבה טובה לא להיות חרדתי. ואכן, ההערכה היא שכחמישית מהאוכלוסייה במערב סובלת מהפרעת חרדה. אבל אולי במקום להתייחס לחרדה כאל מאפיין תרבותי בזוי וחנוני, אפשר לגייס אותה לשינוי המציאות