רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בני ציפר

איור של ריבלין עם דגל

כך יכול אדם מן השורה למצוא את עצמו תומך ב"אם תרצו"

לא כל מה שמבחיל, מצמרר ולא נחמד הוא בהכרח בלתי צודק, ואפשר להבין את הכעס של אנשי הימין כשנשיא המדינה - איש המחנה שלהם - משנה כביכול את פניו ומנסה לשאת חן בעיני הפריץ מיהופיץ

קריקטורה של ערן וולקובסקי שבו נראה אדם מתקרב לישבנה של אשה בבר, בעוד היא מסתובבת אליו אם אצבע מורמת, זועמת

צריך להסיר את הכובע בפני ינון מגל, אחרון הג'נטלמנים

פרשת ההטרדה המינית של מגל מבהירה עד כמה קרובים זה לזה בשמרנותם המינית מצביעי 
הבית היהודי והשמאלנים התל אביבים. אבל התאווה להרוס חיי אדם היא חמורה לפחות כמו התאווה לישבן

איור של ערן וולקובסקי בו נראית מחבלת רודפת עם סכין אחרי חייל שאוחז ברובה

עידן העדינות: מאז שהאלימות כבר לא תקינה פוליטית אפילו חיילים בורחים מסכינאים

אנחנו חיים בתקופה שבה חובה על כל אדם בן תרבות להזדעזע עמוקות מאלימות, ובישראל נוהגים בהתאם. התוצאה: יצורים מהחלל החיצון - סכינאים פלסטינים - מעמידים אותנו במבוכה

לוסי אהריש    איור: ערן וולקובסקי

מועצת חכמי השמאל הוציאה פסק הלכה נגד לוסי אהריש

בסלוני השמאל מצפים מכל ערבייה לסולידריות עם אחיה לשבט, ולא יעלה על הדעת שהיא תאשים את מנהיגיו בליבוי יצרים רצחניים. מבחינתם, כל ערבי צריך לדעת את מקומו ולא יעזור לו לנסות להתבולל

לא ברור איך הוחלט שדווקא מוטי קירשנבאום יזכה לאבל לאומי, אבל מי יעז להתנגד?

ההסבר האפשרי הוא אולי אותה התמכרות של הציבור לגחמנות החברתית עצמה: דיקטטורת הדעות החליטה שמות פלוני אלמוני הוא אבדה שאין לה נחמה — הבה נריע להחלטה

אלון גרבוז הוא הדבר האחרון שהפלסטינים צריכים

מנהל סינמטק תל אביב הפורש השיג תשומת לב בנאום על שלום וירושלים. לא נעים לומר, אבל נדמה שאפילו יונים היו מנסחות משהו מקורי יותר. למה זה קורה? שאלו את לוחמי החירות מהשמאל

סרטון החייל שנאבק בפלסטיניות הוא רק המשך ישיר ל"פספוסים"

כמו בסרטון השוקולד במטוס או בהכאת הצעיר האתיופי בחולון, התיעוד מנבי סאלח הוא לא יותר מאפיזודה בידורית. החומלים על החייל הקורבן או על הנשים הפלסטיניות - הירגעו נא, ומיד!

מה חסר להרצוג שכל כך דחוף לו להתנצח עם גדעון לוי?

מאמרי התגובה של בוז'י בלתי נסלחים ומציגים אותו כאחרון הטוקבקיסטים. אשרינו אם כן שניצלנו בבחירות מראש ממשלה הסבור שלכתוב על מה שכתבו עליו בעיתונים הוא בגדר עשייה פוליטית

תמר זנדברג והנאורים שכחו לצחוק

צבי הנדל בסך הכל ביקש לפרק את המתח שהיה בדיון ההוא בכנסת, שנועד להביכו, במחווה היתולית. אחריו יצא הקצף על עיתונאית שמתחה על זנדברג ביקורת. האם השמאל והימין החליפו תפקידים במחסור בהומור?

דניאלה וייס - ז'אן דארק יהודייה, שנחוצה לשמאל כדי להוציאו מהתרדמת

אפשר לתעב את וייס, אבל כשהיא נלחמת על מה שהיא מאמינה בו היא עושה זאת במו ידיה ובקרבות חזיתיים, לא מאחורי המקלדת. והשבוע, לא יכולתי שלא להביט עליה בקורט הערצה

הצעד הראשון בחינוך להגנה עצמית מפני מניאקים הוא להתפכח מאשליות

כמה מיתוסים שקריים השתרשו בקרב הציבור "הנאור": שיהודים שרוצחים הם מפלצות בעוד שרוצחים פלסטינים ניתן להבין; שדתיים יתרגלו למצעדי גאווה בירושלים; ושמלכתחילה יש כאן ציבור נאור