אם "סי ים" היתה זולה בתאילנד - אפשר היה לחיות איתה בשלום
"סי ים" מנפנפת בשף רועי סופר ("הרכיב את התפריט"), מציעה להתגנדר ("רצוי להגיע בעקבים ולבוש ערב") ומבטיחה "קולינריה איכותית". ומכל ההבטחות האלה מתקבלת מסעדה תאילנדית בקניון
"סי ים" מנפנפת בשף רועי סופר ("הרכיב את התפריט"), מציעה להתגנדר ("רצוי להגיע בעקבים ולבוש ערב") ומבטיחה "קולינריה איכותית". ומכל ההבטחות האלה מתקבלת מסעדה תאילנדית בקניון
קומפוט חומוס כמו זה שמגישים במסעדת "02" הירושלמית עוד לא אכלתם
"ג'ורג' אנד ג'ון" היא הזדמנות נדירה לחוות אוכל מורכב, מקורי ובוגר. אז למה, לעזאזל, לדחוף אותה לפרוזדור בלובי של מלון?
האוכל, האווירה והשירות ב"שחקי, שחקי" טובים, אבל המבקר בכל זאת לא מרוצה
המנות ב"פנטסטיק" פוטוגניות להפליא וגם השירות היה מצוין, אבל אז הגיע האוכל
"רטרובוטגה" במרכז רומא נראית ומתנהגת כמו המסעדות שבעליהן גילו שהרבה יותר קל לטפח זקן מאשר לתקן תיבול. אבל האוכל שמוגש בה הוא סיפור אחר לגמרי
ב"בר 51" החדש ברחוב הירקון בתל אביב הכל מתחבר. מושיקו גמליאלי ודנה ירזין הצליחו ליצור כאן מקום מהסרטים, עם תפריט בר מתעתע בקלילותו ומנת פסטה שעוד תהפוך למיתולוגית
בכל מה שקשור באווירה ובווייב, "פר דרייר" מספקת לסועדיה ערב משוחרר ונעים לגמרי. רק שגם האוכל בה משוחרר, וכל מנה מחליטה בעצמה אם היא רוצה להיות טובה
"גוני" היא מסעדה שהולכת ומזדקנת מול העיניים במשך הערב. כישרון דווקא יש שם
המנות ב"נומי" הכשרה שבמלון דיוויד אינטרקונטיננטל נראות ממש כמו מנות שף, ולא במקרה. השף הוא יורם ניצן מ"מול־ים" המנוחה. אלא שהן מרתקות כמו הבה נגילה במעלית
מילא הקור ב"אלחנן", השירות הנזפני והתמחור של פרוסת לחם אחת ב-58 שקל - אבל למה להתנקש במנות?
החל בזרוע תמנון חשודה וכלה בחתיכות בצק קרות ממולאות במי דגים שמתאימים, אולי, לקירור גנרטור — "ביסטרו מלון רוטשילד" הוא תאונה קולינרית מחפירה
"סקוטי ופאץ'" מעוררת תחושה של מסע בזמן לסוף שנות השמונים, מקסימום תחילת שנות התשעים, של המאה הקודמת
מנה אחת גרועה, שהולידה היפותזה מדעית מעניינת בנוגע לאורחות חייו של דג המוסר במימי הים התיכון בישראל, ממחישה יותר מכל את הבעיה של "לירי לאונג'" שברשפון: כשמכוונים לבינוני, קל לפספס כלפי מטה
זה לא שאין מספיק סיבות טובות לנסוע לאתונה, אבל אסור להחמיץ שם את "קוקונה"
אוהבים אוכל חלש בטעמים חזקים, מנות זערוריות במחירים גבוהים, אסתטיקה של שיירים בצלחת? "פאן קון מנטקה" היא המסעדה בשבילכם
בניצוחו של השף עידו פיינר, "רוברטה וינצ'י" שבכרכור נהפכה לאחת מארבע־חמש המסעדות האיטלקיות השוות בישראל
אמנם הראמן ב"מן טן טן" היפנית מצוין, אבל התפריט המפוזר, השירות האנמי ושלל מנות מרירות מעוררים את החשש שמה שידענו על מסעדות כבר אינו תקף
"צ'יינה קלאב" היא מסעדה שלא מפחדת מגיוון, מטעמים, מחדשנות וגם משמרנות
לביסטרו התל־אביבי "בבי" אין שם מבריק, גם לא צִלחוּת תואם־אינסטוש. אבל מי שנמצא שם במטבח – יודע לבשל. היש סיבה טובה מזו לאנחת רווחה?