"פרא אציל": לא היה עוד סרט שתיאר את שולי החברה הישראלית ככעורים כל כך
"פרא אציל", סרטו של מרקו כרמל, הוא מלודרמה השואפת להיות טרגדיה. התסריט חורק והמהלכים העלילתיים תמוהים, אבל כדאי לצפות בו בעיקר בזכות המשחק של נוה צור
"פרא אציל", סרטו של מרקו כרמל, הוא מלודרמה השואפת להיות טרגדיה. התסריט חורק והמהלכים העלילתיים תמוהים, אבל כדאי לצפות בו בעיקר בזכות המשחק של נוה צור
21.2-15.2
"האם אי פעם תסלחי לי?" הוא סרט אינטליגנטי שמצליח להפוך דמות לא נעימה בעליל לנוגעת ללב ומרגשת בלי לזלוג לסנטימנטליות. בעיקר הודות לקומיקאית מליסה מקארתי
הסרט התיעודי "הדור שלי" מציע מסע תיירותי בשנות ה-60 באנגליה עם מייקל קיין כמדריך הטיולים. נשמע מסקרן? חבל שהוא סתמי ולא מחדש
אלברט פיני היה משחקני הקולנוע הטובים של תקופתו. בזכות הופעתו בסרט "מוצאי שבת ובוקר יום א'" מ-1960 נהפך למייצג הבולט של בני מעמד הפועלים בבריטניה וזעמם כלפי הממסד
אין בתולדות הקולנוע עוד מקרה כמו איסטווד, שסרטיו יצרו דיון במהותה של הגבריות. "הפרד" ממשיך בקו המאופק שדגל בו כבמאי לאורך הקריירה הענפה שלו, ובה בעת מעצים את סיפורו היחיד במינו
14.2-8.2
המועמדות לאוסקר של "רומא" ו"אהבה בימים קרים" משקפת קאמבק של סרטים בשחור־לבן. אילו תהפוכות עברה הבחירה הקולנועית הזאת במשך השנים ואיזו משמעות יש לה כיום?
"יצירה ללא מחבר" הוא סרט יומרני ושטחי, נוטה לוולגריות ולעתים אף מעורר גיחוך
גבר במוקד חירום מנסה לעזור לאשה המתקשרת לספר שהגרוש שלה חטף אותה. "האשמים" של הבמאי הדני גוסטב מולר ראוי לצפייה למרות הפתרון הדידקטי
"המועדפת" הוא קומדיה מושחזת, המצליחה לחמוק ממלכודת המאובנוּת של הסרטים התקופתיים, להיות מתוחכמת, שופעת חיים, ומעל הכל רלוונטית
5.2-31.1
הקולנוע איבד בימים האחרונים שלוש אגדות: הבמאי ג'ונאס מקאס, הבמאי הסרבי דושאן מקבייב ומישל לגראן הצרפתי, שכתב את המוזיקה לכ–200 סרטים
"שחור על לבן" ו"הספר הירוק", שיתמודדו באוסקר הקרוב, מייצגים שתי עמדות מנוגדות במערכת היחסים הטעונה שבין שחורים ולבנים בארצות הברית. אז מה בכל זאת השתנה מאז הימים של סידני פואטייה המופלא?
"הספר הירוק" מהנה מכיוון שהוא כתוב, מבוים ומבוצע ביעילות. אבל עיסוקו בגזענות בארה"ב בשנות ה-60 מיתרגם לקיטש פשטני
"גאולה" ו"פרה אדומה" המוקרנים כעת הם רק שניים משורה ארוכה של סרטים וסדרות העוסקים בחברה החרדית. ממה נובע הריבוי הזה, החורג משיעורה של אוכלוסייה זו בחברה הישראלית, ואיזו לגיטימציה יש לז'אנר החדש הזה בקולנוע הישראלי?
31.1-25.1
נוסחאות וקלישאות מנווטות את הסרט הצרפתי "המורה למוזיקה" על כנר שמתחיל ללמד בבית ספר כי הקריירה שלו נתקעה. אפילו המוזיקה אינה מצליחה לעורר התרגשות
הסרט התיעודי "שלושה זרים זהים" מציג את סיפורה המטלטל של שלישייה זהה שהופרדה בלידתה – ומצליח להימנע מסנסציוניות ומניפולטיביות
כמו בכל סרטיו העלילתיים, גם ב"רכבת קלה" המתרחש בירושלים עמוס גיתאי אינו מנסה ליצור קולנוע ריאליסטי. הסרט מבקש להציג פסיפס של דו קיום לכאורה באמצעות קטעים קצרים הנעים על הגבול בין הקומי לדרמטי