הפזמונאי חיים חפר מת בגיל 86

חפר היה מייסד הצ'יזבטרון, להקת הבידור של הפלמ"ח. הוא חתן פרס ישראל וחיבר כמה מהפזמונים הזכורים בזמר העברי

חתן פרס ישראל, הפזמונאי חיים חפר, מת היום בבית החולים איכילוב בתל אביב, והוא בן 86. חפר חיבר כמה מהפזמונים הבולטים בזמר העברי ובהם: "הן אפשר", "הסלע האדום", "הוא לא ידע את שמה" ו"היו זמנים", "שיר השכונה", "הכל זהב", "שיר הקטר", "דינה ברזילי" ו"לא נפסיק לשיר". בעברית וירטואוזית וקולחת, בהומור ובשנינות, ותמיד בחרוזים, שיריו של חפר לכדו את הלך הרוח של ימי קום המדינה ושל העשורים הראשונים לקיומה. הלוויתו של חפר תיערך מחר בעין הוד בשעה 16:00. ארונו יוצב בתיאטרון הקאמרי בתל אביב בין 11:00 ל-.14:00

חפר נולד בפולין ב-1925 בשם חיים פיינר ועלה לארץ ישראל בגיל 11. אחרי שעלה לארץ התגורר עם משפחתו ברעננה. עברית למד עם מורה פרטי עוד בפולין. ילדי רעננה לעגו לעברית שלו, שכללה ביטויים כמו "אני חפץ" ו-"חי נפשי". את פזמוניו הראשונים החל לפרסם במחנות העולים. את התיכון לא גמר וגם לבחינות הבגרות לא ניגש. כשהיה בן 17 וחצי, ב-1943, התגייס לפלמ"ח. "אני קודם כל הייתי לוחם. הייתי סייר והייתי שותף בהעלאת 3,206 עולים מסוריה ולבנון", סיפר לימים.

עם זאת, הוא נודע בעיקר כמי ששיריו שיקפו את ההווי של הפלמ"ח. במלחמת העצמאות ייסד את להקת הצ'יזבטרון - הלהקה הצבאית הראשונה שהצמיחה כוכבים כמו נעמי פולני ושייקה אופיר. "כתבתי איזה אלף שירים", אמר בראיון ל"הארץ" לפני כמה שנים. בפלמ"ח הוא פגש את דן בן אמוץ ויחד איתו כתב את אוסף הסיפורים המיתולוגי "ילקוט הכזבים" ב-1956 - סיפורים קצרים מהווי הפלמ"ח. הספר מכר למעלה מ-35 אלף עותקים עם צאתו לאור. מאוחר יותר הוא היה ממייסדי העיתון הסאטירי "ציפור הנפש" שהפך לחלק מידיעות אחרונות. הוא כתב את המהדורה במשך 35 שנה.

חיים חפרדודו בכר

חפר גם כתב שירים פוליטיים רבים, אחד המפורסמים שבהם היה "נאצר מחכה לרבין", שנכתב בימי ההמתנה של 1967, אז נחשב נשיא מצרים ל"שטן התורן של ישראל".

חפר כתב ללהקות המצליחות ביותר של שנות החמישים והשישים כמו "התרנגולים", "בצל ירוק", רביעיית מועדון התיאטרון, שלישיית גשר הירקון והלהקות הצבאיות, וכן כתב להיטים גדולים לשושנה דמארי, יפה ירקוני, יהורם גאון ו"החלונות הגבוהים". ב-1983 זכה בפרס ישראל לפזמונאות עברית.

בראיון ל"הארץ" אמר כי האהוב עליו מבין שיריו הוא "הן אפשר". בשנת 2005 כתב בית נוסף לשיר בעקבות המצב הקשה במדינה, "הן אפשר, הן אפשר, הן אפשר, אבל ים השנאה האכזר, סביב חיינו רוגש וגועש, באימה, בחימה ובאש. אבל, ערב ודאי עוד יבוא, וכוכב בעינייך יזרח, ואת חג הבשורות הטובות, הוא אלי ואלייך ישלח".

חיים חפר (במרכז למטה) וחברי להקת הצ'יזבטרון ב-1949
חיים חפר (במרכז למטה) וחברי להקת הצ'יזבטרון ב-1949ארכיון התצלומים הלאומי

לפני עשר שנים עורר סערה תקשורתית, כשאמר בראיון שעולי מרוקו "הביאו לנו תרבות של מופלטות וכמה קברים", והוסיף: "אולי ההתפתחות שלהם תבוא עוד מעט". בהתייחסו לזמרים המזרחיים אמר: "החבר'ה האלה לא מדברים עברית נכונה, זה לא רק עוני של השפה זה עוני של רגשות". לאחר מכן התנצל ואמר שדבריו הוצאו מהקשרם.

חפר היה בעל טור קבוע ב"ידיעות אחרונות", בו כתב מדי שבוע מקאמה בענייני היום. "אין לי עיתון, כי פיטרו אותי...הסיבה היתה, כפי שאמר לי העורך, כי מחיר הנייר עלה ב-40% וצריך להצטמצם, וקיבלתי את זה", סיפר בראיון ל"הארץ". "בכל זאת", הוא אמר, "אני מרגיש שאני מת לכתוב". באחד מביקוריו בחו"ל, כשישב מדוכדך בחדר המלון, הבין כמה הכתיבה חסרה לו. "פתאום נזכרתי, שבכל יום רביעי אני כותב לעיתון וזה היה בשבילי כמו זריקת הרואין. סם. ופתאום כשהסם הזה איננו, מה אני עושה? התיישבתי והתחלתי לכתוב סתם משהו וזה עבר לי", אמר.

חפר חי בגפו בתל אביב, לאחר שהתגרש בסוף שנות ה-70. הוא היה אב לבת וסב לנכדים. ב-2004, לאחר מותם של נעמי שמר ואריק לביא, החל שוב לחשוב על המוות. "אני מסתכל מסביב, פתאום הרבה ח'ברה מריחים את הפרחים מלמטה. אז רציתי להוציא פטיציה למלאך המוות ולהגיד לו: בסדר, ביוני עשית עבודה יפה, תנוח קצת, תן לנשום קצת. אנחנו פה... יש לנו עבודות לעשות".

באירוע מיוחד שהתקיים בשנה שעברה במלאת 70 שנה לפלמ"ח, הוא קרא קטע חדש פרי עטו, בו התייחס גם למחאה החברתית, שהיתה אז בשיאה. "מתוך האוהלים יצאנו אל מלחמת העצמאות, וניצחנו. וכל זה למה? בגלל הרעות, בגלל הסולידריות, בגלל האמונה בצדקת דרכנו. חברים באוהלים של היום, אני בטוח שאתם יודעים מה זה צדקת הדרך ואני מקווה שגם אתם תנצחו".

לפני כמה שנים רכש עם חברו, נתן זך, חלקת קבר בקיבוץ עינת. "כדי שהידיים של חברה קדישא לא יגעו בנו", כפי שאמר ל"הארץ". "אנחנו מקבלים כל אחד ארון מעץ, לא ארון פיני, ולמטה יד לנו דיקט עם חורים", אמר בציניות. אלא שהרעיון להיקבר יחד לא יתממש בסוף, כי חפר החליט להיטמן בעין הוד, לבדו. את החלקה שרכש לצדו של זך העניק לו במתנה. "אני נותן לו במתנה, שיתרווח. שיהיה לו שני קברים, מה אכפת לו", אמר בשנה שעברה לערוץ 2.

על קברו ביקש שיוצב סמל הפלמ"ח, בו שירת, אשר "איתו אני אלך אל מעבר לתכלת", כדבריו. בנוסף, רצה לכתוב: "הלך בדרך כל הארץ". כפי שהסביר לערוץ 2: "הייתי סייר, הסתובבתי בנגב, בגליל, בכל המקומות האלה ואני אוהב את ארץ ישראל, מה לעשות". בהלוייתו ביקש שישירו את שירו "הן אפשר". בערך שייכתב עליו באנציקלופדיה ביקש שיכונה: "פייטן עברי ישראלי". בתחילת העשור הקודם הבטיח שיתאבד כשיהיה בן 75, אך בסוף דחה את המהלך. "למי יש זמן", אמר. בראיון ל"הארץ", לפני שמונה שנים, נשאל אם הגיע הזמן לסיכומים. "מה פתאום. לא הגיעה שעת הסיכומים. אני כותב", אמר.

 

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 43
    Got it! Thanks a lot again for hepling me out!

    Got it! Thanks a lot again for hepling me out!

  2. 42
    בגנות העליבות


    מלווייתו של חיים חפר נעדרו נציגי ממשלה וחלקו לו בכך עבוד אחרון, חסד עשו עמו.

    אני מקווה שכאשר יגיע זמנה, יתייצב המנוח בפני בית הדין של מעלה למסור עדות על עליבותה!

    גם נציגי השמאל לא היו שם, הרי זה נקבר מזמן, יש אומרים שמת מיאוש ומבושה!

    עזוב, גלמוד, אין דרך לו ומטרה. גם את עברו שכח מרוב סיניליות רעיונית-פוליטית.

    דווקא הצעירים חסרו לי מאוד, אך אלה לא יודעים ולא מודעים למנוח ולפעלו.

    מניין שיידעו?

    דווקא בעניין זה היו צריכים להתייצב שרי התרבות והחינוך למרגלות הקבר הטרי ולבקש מהמנוח סליחה ומחילה על שחטאו כלפיו וכלפי יצירתו הלאומית ההיסטורית!



















  3. 41
    דמעה על קברו וצוואתו שלא הוזכרה במאמר

    מקאמה לחג החירות, ("ידיעות אחרונות" 9.4.1982):
    מה קורה לנו, מה קורה לנו? מה אנחנו עושים? כיצד תוך שנים כל-כך מעטות הפכנו לעריצים ולנוגשים? / ואנחנו, העם אשר תמיד – ואפילו ברגעיו הקשים / קרא לצדק, קבע חוקי מוסר, נלחם לצד החלשים / והיום – אנחנו מטילי העוצר, אנחנו האוסרים והעונשים / אנחנו – ודווקא לומדי התורה שבינינו ואנשי האמונה / משיגים בית בבית ועושקים יתום ואלמנה / אנחנו – ודווקא לומדי התורה שבינינו – בעיניים שונאות וקודחות / שורפים גם את הגווילים וגם את האותיות הפורחות //
    הדיקטטורה קרבה, כמו ענן שחור היא זוחלת לאטה / ואנחנו, שהיינו מומחים לחזות דיכוי, שתמיד ידענו את הדרך והשיטה / אנחנו עוצמים עינינו ואוזנינו ואומרים: כאן זה לא יוכל להיות / וממשיכים בעיסוקינו כרגיל ומתעלמים מן העובדות והראיות / הפה הולך ונסתם, ורבים מאלה שהיו פעם אמיצים ויפים / מתחילים לחשוש למשכורת, לעמדה, להנאות ¬– והולכים ומתקרנפים / ואולי צריך פעם לנקוב בשמותיהם של פוני העורף בטלוויזיה, ברדיו, בגלי צה"ל / שהרי גם לדמוקרטיה ישנו קוו אדום, גם לדמוקרטיה ישנו 'אף שעל'/ והגיעה עת להשיב מלחמה, להשיב לשורות את ההססנים / לקרוא "מי לחרות – אליי!" – לקרוא תיגר על השאננים / כי הדיקטטורה הולכת וקרבה, וכולכם רואים את הסימנים //
    .... ואל תגידו שאתם חזקים, שכאן זה לא יקרה ושלדיקטטורה לא תהיה כאן חגיגה / אתם כבר מושמצים ומקוללים, אתם כבר בעמדות נסיגה / וצפירות האזעקה נשמעות, וצריך את כל הכוח לאגור / וצריך להכין את העם – וקודם-כל את עצמנו – למצור /
    ... והדם כבר שותת מלבה של חרות הרוח ומשפתיו של חופש הביטוי / ופצעים נפערים באמינותה של הכנסת וצה"ל הופך מוכה ובזוי / והמלה "בוגדים" ו"תומכי אש"ף" מוטחת בפני מיטב בניה של הארץ הזאת /ומחר יבואו השמשות המנופצות ופסילת ספרים וכולנו נביט במחזות / ויהיה מאוחר מדי, כי לא קמנו ולא העזנו לעשות //
    על כן, ביום חג החרות הזה, יום צאתנו ממצרים אל החופש, אל הפדות / הבה נחסום ונקעקע את הדרך המובילה מן החרות אל העבדות / פן מחר לא יהיו לנו חיים שבשבילם כדאי למות / ויסלח לי הקורא כי ביום החג הזה אין בפי בשורה יותר שמחה /אך הכתובת כבר לוהטת על כל קיר וכבר שומעים את צליליה של איכה //

  4. 40
    ושוב פעם הארץ מראים שכמו אחיהם הערבים אין להם כבוד לנפטר (אבל בצורה אחרת) 'מת' ככלת האדם. תנסו להרים לעצמכם את הכבוד, שמאלנים.
  5. 39
    אבדה ענקית לתרבות הישראלית! אחרון הנפילים!
  6. 38
    "היו זמנים". יהי זכרו ברוך. עוד ענק שהלך - והדמוגרפיה שתשאר תשב אל מול האח.
  7. 37
    ברוך דיין האמת.
  8. 36
    בהיסטוריה שתכתב עוד 200 שנה שום פוליטקאי החיי היום לא יקבל יותר

    שורות מחיים חפר, האיש ששירטט בעטו באופו המדוייק ביותר רגשות, ערכים נעלים, ותרבות שלמה של מדינה ולאום בלידתם.

    יהי זכרו ברוך!!!

  9. 35
    ברוך שפטרנו אבי צנעני
    1. קוף שחור
    2. זה בסדר, גם על הרב אלישיב אמרו שהוא אנס ופדופיל אז על הבנאדם הזה אפשר להגיד הכללל
  10. 34
    הגזען העלוב, עם אפס שנות לימוד פורמלי

    מה זאת אומרת . "את התיכון לא גמר.."? הוא לא למד אפילו יום אחד , כמו רוב העולים מפולנייה, בורים ועמי ארצות שהתנפחו על העולים הספרדים, שדיברו צרפתית וספרדית, וואללה, אז מה אתם אומרים? שנתחיל להאמין לאירופאים , עם כל התיזות שלהם לגבי היהודים ?

    1. אתה מתכוון לערסים שאחרי 60 שנה נשארו פרימיטיבים כמו הערבים?
    2. תפסיקי להפיץ שקרים על פולנים

      הפולנים הם עם תרבות עם כמה וכמה זוכי פרס נובל שארצות מרוקו ותונסיה לא זכו . יהודי פולין דברו גרמנית,צרפתית,וכמה שפות סלאביות .
      מציעה לבקר בכמה מערי פולין הם יפות עתיקות ומעידות על מאות שנות תרבות.

  11. 33
    יש ישראלים כמוני וכמוך ויש את הגזענים

    למרות גדולתו לתרבות העברית, חיים חפר היה אחד מהגזענים הקשים שהיו לנו. גם התנצלותו לא תעזור ולראיה לכך שגם לתגובתי (בהנחה שלא תצונזר) יופי מייד תגובות גזעניות של חסידיו.

    1. מי שצריך להתנצל הם אלה שעליהם דיבר חפר, שהגיעו לפה, הרסו כל חלקה טובה, והפכו את המדינה שחפר וחבריו הקימו למדינה ערבית פרימיטיבית ואלימה
    2. חיים חפר (כמו נעמי שמר, שהיתה ימנית מוצהרת, דרך אגב) תרמו לשירה והתרבות הישראלית "קצת" יותר מאביהו מדינה (שכמה משיריו אני אוהב) או יוסי גיספאן. אם זה הופך אותי לגזען -- תפאדל, מותק, לכבוד הוא לי.
    3. למומחה מטעם עצמו, הזהר בלשונך, נבל מרושע!


      זכור נזכור , ובשם הנופלים - מי יתן ודבריך יעמדו לחובתך בפתחו של יום הדין!

  12. 32
    יהי זכרו ברוך
  13. 31
    אחד אחד ובאין רואה כך מסתלקים בזה אחר זה אנשי 'דור הנפילים'
  14. 30
    ענק ודוגרי

    בלתי ניתן לתאר את התרבות הישראלית של קום המדינה ושנות החמישים והשישים בלי חפר ובן אמוץ. חפר היה פחות בוטה אך נותר דוגרי כבני דורו, פורה,שנון וקנאי למורשת הפל"מח ולכל היפה שהורישו לנו לוחמי תש"ח.

  15. 29
    הבן שלי רק בן שנתיים אך שר איתי את שיריך...


    הוא רק בן שנתיים אבל שר איתי את אין כמו יפו בלילות'ה כשאני עושה לו אמבטיה.

  16. 28
    אתם לעולם לא תדעו מה באמת חושבים הישראלים

    על חיים חפר, כי העורכים כאן לא מפרסמים את התגובות שיש בהם דברים בגנותו של הגזען הזה שהסתלק היום מהעולם....

  17. 27
    טוב, לפחות נמנע ממנו לראות את הסוף
  18. 26
    הפולני חתן הזמר העיברי...עלה בשנות ה30 לגן העדן שהגרילו הפולנים ממשרד המושבות הבריטי
  19. 25
    נו, אז חפר היה מהשמאל, ונעמי שמר מהימין. אז מה? שניהם בנו כאן תרבות של אהבת הארץ, ואהבת האדם. שניהם ייזכרו כגדולי המשוררים הישראלים, ולכתם - אבידה גדולה.
  20. 24
    אנשים לא מודעים לגדולתו ולחשיבותו: איך היו נראות תקופת מלחמת השחרור ושנות הששים (התרנגולים) בלי שיריו/פזמוניו של חיים חפר. אכן, יחיד בדורו.
  21. 23
    חים הלכת מוקדם מידי מה בער לך?

    דן בן אמוץ היה מחכה עוד קצת ואס ברענט זכרונך לברכה

  22. 22
    דור הנפילים מתמעט. יהי זכרו ברוך

    איזה מזל שהוא וחבריו הקימו את המדינה.
    הדור של היום לא מצליח לנגב לעצמו ת'תחת ללא עזרה.

    חיים חפר, יורם קניוק, עמוס קינן ודומיהם לוחמים שהיו גם אנשי רוח.

  23. 21
    מספיק לבכות צריך לעשות

    מקום לקונן על אבדנה של 'ארץ ישראל היפה' ועל 'דור הנפילים' שאבד צריך לקום ולעשות! ברמה התרבותית - ללכת להופעות ולקנות אלבומים של אמנים אמיתיים ויוצרים אמיתיים ולא הזבל שמוכרים לנו בטלויזיה. ברמה האישית - להשמיע לילדינו ולחברינו את המוזיקה והיצירה הראויה ולעודד אותם שלא לשמוע זבל.

    ויותר מכל - לטייל בארץ, להכיר אותה, ולשמור עליה מפני כרישי הנדל"ן, מזהמי הסביבה וספסרי הקרקעות של ממ"י שמבקשים למכור את הגנים הלאומיים שלנו לידיים פרטיות.

    הדבר בידיים שלכם - לבכות או לעשות!!!

  24. 20
    מתוך טורו השבועי של חפר ב"ידיעות אחרונות", בזמן ממשלת רבין

    (ציטוט מהזיכרון)

    שרת העבודה נמיר פיטרה את מנכ"לה,
    כלומר בתואר של מובטל הכתירה את הלה.
    מה שמצדיק אולי שינוי בתוארה שלה -
    במקום שרת העבודה שרת האבטלה -
    כיוון שרק בתחום הזה הצלחתה גדולה.

    :) :) :) :) :) :) :)

    (שום דבר אישי, הגב' נמיר. יחסית לחומר שיש היום במפלגת העבודה, ובפרט בהנהגתה, כל ותיקי ממשלת רבין שוים את משקלם בזהב.)

  25. 19
    היחיד ששמח זה ביבי.
  26. 18
    תודה על השירים שהענקת לנו

    יהי זכרך ברוך

  27. 17
    הולך ופוחת הדור. יחד איתו הלכה מאיתנו פיסת ארץ ישראל של פעם.
  28. 16
    מן הבית, מן החוף,
  29. 15
    חפר ביטא, הגדיר ויצר קטע מהותי מהכרתנו ורגשותינו בארץ הזאת. יהיה זכרו ברוך.
    1. מדויק. חפר ובן אמוץ בראו את הצבר, את התרבות הישראלית, לטוב ולרע.
    2. אולם המרתק הוא שחפר ודב"א היו לא ילידי המקום ובאו מפולניה.

      כלומר יחסם לישראליות ולישראלים היה חקייני-מימטי; נסיון להשתייך למקום חדש.

  30. 14
    לא רק מפלטות - גם קוסקוס. וזה הכל!!!

    צודק לגמרי בדבריו על יוצאי מרוקו שבהשראת רבנים משרים שנאה וגזענות נגד מקימי הארץ..

  31. 13
    חיים חפר

    וכך נעלם לו דור של יוצרים נהדרים שידעו את השפה היפה שלנו
    כתבו שרים נהדרים בעברית
    ולא כמו כיום מי שמבין מבין

  32. 12
    לא נורא, יש יוסי גיספן.
    1. בזהירות חברים. לא כולם מבינים שזו בדיחה עצובה.
  33. 11
    חיים תודה על מה שנתת.תנצב"ה.
  34. 10
    איש גדול. מאחרוני הגדולים שאמרו את שבליבם בלי חישובים של פופולריוּת או מכירוֹת. את כתביו קראתי בהנאה עוד מנערוּת, את שיריו שרנו בצופים. גישתו המציאותית לחיים (ולמוות) בלי מניירוֹת, בלי בומבסטיוּת, פייטן מוכשר, אך איש פשוט שפיו וליבו שווים. לא נשארוּ הרבה כמותו.... יהי זכרו ברוך.
    1. וואו אני חכם, אני יודע לנקד...

      ראו אותי, אינטיליגנט.

    2. וזה המקסימום שאתה מסוגל לתרום כאן? כמה יריקות? משועמם?
  35. 9
    איש קטן וגזען גדול
    1. רק סגן יושב ראש הכנסת שלמה מולה יהיה ראש-הממשלה ואללי אדמסו יהיה שר הקליטה והחוץ
    2. ככה זה כאשר יש לך תסביך נחיתות. בעצם... זה לא תסביך, אתה ממש נחות.
    3. יחסית למי קטן? יחסית למגיב עלוב נפש שכמותך?
    4. ארי, תסביך הנחיתות שלך מוצדק בהחלט
  36. 8
    ענק!!!!

    הוריש לנו מורשת מדהימה ומילות השירים הן שהנציחו אותו לעד במורשת ארץ ישראל. תודה.

  37. 7
    חבל על דאבדין,אם היו עוד חיים חפר.העם שלנו לא היה עם עילג.יהיה זכרו ברוך.
  38. 6
    אחד מאחרוני הענקים,שחלמו והגשימו.
  39. 5
    בין אחרוני הענקים...החולמים שזכו להגשים.
  40. 4
    ל=1 מאוד נכון
  41. 3
    אבל כבד

    עצוב מאוד . כואב עוד יותר שאין מי שיחליף אותו!!!

  42. 2
    נזכור את בחרותו ופחות זקנתו
    1. גם בזקנתו הוא צדק בכל מה שאמר. דור תש"ח נכחד, ונשארנו עם המרוקאים והרוסים. איך אפשר לקיים כך מדינה?
    2. אולי גזען אמיתי...אולי
    3. אתה לא ישראלי אמיתי . בבתי קברות צבאיים - מרוקאים ורוסים .
    4. בלי אחינו הנפלאים האתיופים לא הייתה המדינה שורדת עוד יהיה ראש-ממשלה אתיופי בישראל
  43. 1
    גדולת חפר ובני דורו באופטימיות ובדבקות בחזון נגד כל הסיכויים
    1. גם אתה מקטר, בעצם תגובתך ממש.
    2. גדולתו בזה שנולד בכפר הנכון בפולניה