פרשיות מין מביכות של פוליטיקאים המאבדים את עולמם ברגע, תקשורת שאינה יודעת גבול ואנשי ציבור שנכנסים לתסבוכת גדולה בשל שקר קטן בעברם, מספקים מאז שחר ההיסטוריה לא מעט כותרות ואנקדוטות שיכולות לפרנס היטב כותבים רבים. אולם גם בנוף זה, 2011 היתה שנה חריגה, לא בהכרח בגלל כמות הפרשות, אלא בעיקר בשל איכותן, או בקטגוריה זו - הזעזוע וההשפעה להן גרמו.

בין כל השערוריות ה"סטנדרטיות", הזדקרו השנה שתיים מרכזיות, חריגות בכל קנה מידה - אם מוציאים מן הכלל מדינה קטנה בה הנשיא מורשע באונס ונשלח לכלא - פרשת סגירתו של הצהובון הבריטי ניוז אוף דה וורלד ופרשת מעצרו והאשמתו באונס של יו"ר קרן המטבע הבינלאומית לשעבר, דומיניק שטראוס קאהן.

ב-10 ביולי ירד לדפוס הגיליון האחרון של ניוז אוף דה וורלד, העיתון הנפוץ ביותר בעולם בשפה האנגלית, 168 שנים אחרי הקמתו, ושלושה ימים אחרי ששערוריית האזנות הסתר בה היה מעורב הגיעה לשיאים חדשים בשל פריצה לטלפון של קורבן רצח. וכך, בתוך פחות משבוע, אחד הסמלים הגדולים של אימפריית התקשורת של רופרט מרדוק נמחה מעל פני האדמה בעקבות סקנדל – מושג שהיה במשך שנים תחום התמחותו – אך מצדו השני של המתרס.

פרשת ההאזנה למשיבון הסלולרי של קורבן הרצח, מילי דאולר, ילדה בת 13, פתחה תיבת פנדורה ממנה נשלפו יותר מדי שלדים במעט מדי זמן, גם עבור אחד העיתונים הנקראים והיציבים בעולם. בתוך זמן קצר פורסם כי העיתון האזין למשפחות הרוגי הפיגועים בלונדון ב-2005, לשיחות של משפחות חיילים הרוגים באפגניסטאן ועיראק, שיחד קציני משטרה תמורת מידע. וביצע האזנות סתר ופריצה לטלפונים של אלפי פוליטיקאים, ידוענים ובני מלוכה.

הפרשה, שהיתה על תקן הקש ששבר את גב הגמל החלה למעשה ב-2007, אז הורשעו עיתונאים בעיתון בהאזנות סתר לבני משפחת המלוכה, בעקבות תלונה של הנסיך צ'ארלס. הפרסומים הרבים אודות החדירה לפרטיות ואובדן מוחלט של אתיקה עיתונאית הסעירה את הממלכה והביאה לנזקים מיידיים לעיתון שאיבד רבים מהמפרסמים בו ונאלץ להתגונן מפני חקירות משטרתיות נגד בכיריו.

הפרשה חרגה בהרבה מההקשרים העיתונאיים, זיעזעה גם את הפוליטיקה הבריטית, ופגעה במעמדו של ראש הממשלה, דיוויד קמרון שנאלץ להתגונן בשל קשריו עם אנדי קולסון, עורך העיתון שהתפטר ב-2007 אחרי הפרשה הקודמת, הפך ליועץ התקשורת של המנהיג הבריטי ונעצר כשהפרשה התפוצצה מחדש. קמרון מצא עצמו נגרר אחרי האופוזיציה שדרשה נקיטת צעדים חמורים נגד תאגיד ניוז קורפ של מרדוק ואמינותו נפגעה. בנוסף, מפקד הסקוטלנד יארד וסגנו התפטרו בשל העננה הכבדה מעל ראשיהם שנבעה מהחשד כי עיכבו את חקירת ההאזנות בתמורה להסכם חשאי עם הצהובון.

בתום שבוע סוער שהעלה לכותרות את סוגיית הגבול הדק שעובר בין סיפוק צרכי הקהל לעבירות פליליות, ובו הציבור הבריטי החל להבין את מחיר הסקופים הבלעדיים של העיתון פורסם הגליון האחרון של העיתון, עם מיטב השערים והסקופים, מלבד אחד - זה שהוביל לסגירתו.

עוד בנושא:

המילה האחרונה של "ניוז אוף דה וורלד", אנשיל פפר | הציבור הבריטי נחשף לקשר הון-עיתון-שלטון, אנשיל פפר | בין ניו זאוף דה וורלד ודומיניק שטראוס קאהן, ניו יורק טיימס | המנגנון שמאחורי העונג, אלון עידן | העיתון כארגון ביון, יוסי מלמן

חודשיים לפני שהתפוצצה פרשת האזנות הסתר, עסק העולם כולו ביו"ר קרן המטבע הבינלאומית, דומיניק שטראוס קאהן, שהורד ממחלקת העסקים במטוס בניו יורק היישר לבית המעצר, שם הואשם בניסיון אונס של חדרנית בית מלון במנהטן. המראה של אחד האנשים החזקים בעולם הכלכלי, שנחשב למועמד הבולט לרשת את ניקולא סרקוזי כנשיא צרפת מובל מושפל, לעיני המצלמות, כשהוא נאשם באחת מהבזויות שבעבירות ריתק את העולם במשך חודשים רבים.

הכלכלן הבכיר, שחולשתו לנשים כבר סיבכה אותו בעבר נאלץ להתפטר מתפקידו ולהתרכז בניסיון להיחלץ מעונש מאסר ממושך שהיה נגזר עליו אילו היה מורשע בעבירות החמורות שיוחסו לו. עדויות חדשות על התנהגותו השובניסטית ביום המעצר, כמו גם של נשים שבאו עמו במגע בעבר - לטענתן שלא תמיד בהסכמה, רק סיבכו יותר את מצבו.

הפוליטיקה הצרפתית סערה עקב מה שהיה נראה כסיום דרכו הפוליטית של אחד מבכירי המפלגה הסוציאליסטית והפרשה עוררה דיון ציבורי נוקב על המאצ'ואיזם הצרפתי וההתייחסות לעבירות מין בקריצה, במיוחד בחלונות הגבוהים. 

שטראוס קאהן, שסיפק בתחילה אליבי והכחיש לחלוטין את הטענות נגדו, נאלץ לאשר בהמשך כי קיים יחסי מין עם החדרנית שגם האשימה אותו בהתעללות מינית וכליאתה בחדר והמשיך להילחם על חפותו. הוא שכר את מיטב עורכי הדין וחודשיים אחרי שהתפוצצה הפרשה, התביעה בניו יורק חזרה בה בשל כשלים מהותיים שנתגלו בעדותה של המתלוננת שהמשיכה להישבע כי דיברה אמת.

שטראוס קאהן שב לפאריס כאדם חופשי, גם אם מושפל, ונאלץ להתמודד עם האשמה נוספת באונס שהתמוססה גם היא. על חלום הנשיאות הוא ויתר, לפחות בינתיים, אך רק הזמן יגיד עד כמה מוכנה צרפת להחזיר את מי שהחל את 2011 כאחד האישים הפופולאריים ביותר במדינה אך שהודה כי נאף והואשם באונס, למרכז הבמה הציבורית. 

עוד בנושא:

DSK: תיק פתוח, דנה הרמן | החברים של קצב ושטראוס קאהן, צפי סער | הפרשה שמביכה את יהודי צרפת, דנה הרמן | 5 לקחים מזריקתו לכלבים של שטראוס קאהן, ברנאר אנרי לוי | שטראוס קאהן מדבר לראשונה, דנה הרמן | כתב האישום קורס, דנה הרמן | מלחמת המינים חוזרת, אבירמה גולן 

שתי פרשות נוספות הסעירו השנה את עולם הבידור והאופנה. בראשונה שבהן מעצב העל, ג'ון גליאנו פוטר מתפקידו כמעצב הראשי של בית האופנה דיור בו החזיק 15 שנה לאחר שצולם מטיח דעות אנטישמיות בבר נחשב בפאריס. גליאנו תועד בסירטון כשהוא מספר שהוא "אוהב את היטלר", ואמר לאשה שישבה לצדו שאנשים כמוה "צריכים למות. האמהות שלך, האבות שלך, כולם היו צריכים להיות מורעלים בגזים". התקרית הביאה לסיום דרכה, הזמני לפחות, של הקריירה של המעצב, שכמו כוכבים קודמים גילה כי העולם המודרני מגלה סבלנות מועטה במיוחד לאמירות גזעניות, במיוחד אם נאמרו בפומבי וצולמו. 

שחקן הקולנוע והטלוויזיה המצליח, צ'רלי שין, העניק השנה לקהל הצופים מבט לא מצונזר לשגעון הגדולות שלו והסכנות הטמונות לכוכב על שלא יודע שובע מחיי הנהנתנות. שין יצא במסע הרס עצמי שהחל בראיון רדיו בו הטיח עלבונות ורמיזות אנטישמיות במפיק התוכנית שלו והביא לביטול הסדרה (שעלתה לאוויר מאוחר יותר, ללא שין). הביטול פתח רצף של ראיונות מגלומניים מצדו של שין שהחל לחשוף את צפונות לבו ולהצהיר כי "יש לי דם אחר, יש לי מוח אחר, אני מיוחד". כמו כל התרסקות אנושית לעיני המצלמות, העולם נהנה לעקוב ולצפות לסוף הסיפור, שצפוי, אם להסתמך על ההיסטוריה להיות עגום.

בין שתי הפרשות הגדולות, שני פוליטיקאים אמריקאים היו הקורבנות התורניים של יצריהם. אנתוני ווינר, חבר קונגרס דמוקרטי מניו יורק נאלץ להתפטר מתפקידו, לאחר מסע לחצים גדול, בעקבות שליחת תמונתו בעירום חלקי למשתמשת בת 21 שעקבה אחריו בטוויטר. מטעם הרפובליקאים היה זה חבר הקונגרס כריסטופר לי, שנודע בשמרנותו אך שלח תמונות מפוקפקות לאשה שהכיר ברשת והתפטר גם הוא.

בגרמניה, נאלץ כריסטיאן פון, חבר בבית המחוקקים וכוכב עולה במפלגה הנוצרית-דמוקרטית של אנגלה מרקל להתפטר לאחר שנחשפה פרשת אהבים שניהל בפייסבוק עם נערה בת 16. גם שר ההגנה הגרמני והפופולארי, תאודור צו גוטנברג, הואשם בהעתקת עבודת הדוקטורט שלו, מפרופסור באוניברסיטת ברמן שטען כי עבודת השר היא גניבה ספרותית חצופה. אולם גורלו של השר היה חיובי יותר והפרשה נסגרה בחודש שעבר בפשרה משפטית שכללה תשלום פיצויים.