החומר שישנה את חיינו

גרפן עומד להיות החומר ב-ה' הידיעה של המאה ה 21. לפחות כך מקווה ג'ורג' אוסבורן. לאחר ששני מדענים מאוניברסיטת מנצ'סטר, קונסטנטין נובוסלוב ואנדרה גיים, זכו בפרס נובל בפיזיקה על מחקרם בגרפן, הודיע שר האוצר הבריטי כי בריטניה תשקיע 50 מיליון לירות סטרלינג בהקמת תוכנית מחקר לאומית בחומר זה. אפשר להשתמש בגרפן, שהוא יריעה של אטומי פחמן בעובי של אטום אחד, לכל דבר; החל ממסכי מגע ועד חומרים פלסטיים זולים יותר ויעילים יותר. עם זאת, הפיתוחים הללו עלולים להימשך כמה עשרות שנים. על פי מחקר שערך ג'יימס הון מאוניברסיטת קולומביה, גרפן הוא החומר החזק
ביותר שנמדד אי פעם, פי 200 חזק יותר מפלדה מבנית. "יהיה על פיל לעמוד על עיפרון כדי לחדור דרך יריעת גרפן בעובי של ניילון נצמד", אמר.

לטוס במהירות העולה על מהירות האור

אף על פי שאיינשטיין התחייב לפי מאה שנים ששום דבר לא מסוגל לנוע במהירות העולה על מהירות האור, נראה שהשנה מצאו מדענים יוצא מן הכלל בתיאוריה שלו. בספטמבר, ירו פיזיקאים במאיץ החלקיקים בג'נבה קרן של חלקיקי ניטרינו - חלקיק זעיר שמשקלו
אפסי כמעט ולא מקיים פעולות גומלין עם כמעט שום דבר, לעמיתיהם במעבדת גראן סאסו שבאיטליה, הממוקמת במרחק של 730 ק"מ משם. להפתעתם הגדולה, גילו החוקרים כי הניטרינו הגיעו מהר כל כך, וככל הנראה נעו במהירות העולה על מהירות האור, אם כי מדובר בסך הכול באחת חלקי 60 המיליונית של השנייה מהר יותר. מרבית המומחים סברו כי יש פגם בניסוי והדבר יוכח משיחזרו על ניסוי. ואף על פי כן, גם מקרן הניטרינו השנייה שנורתה התקבלה תוצאה זהה.

האדם המודרני הסתובב ברחבי אירופה אלפי שנים לפני מה שחשבנו

שתי שיני חלב שנמצאו בגרוטה דל קוואלו באפוליה, וחלק של עצם לסת שנמצא במערת קטנס בדבון, תוארכו כבני 45 אלף ו-41 אלף שנים, כך על פי המאמרים שהתפרסמו בכתב העת NATURE. עד כה סברו כי ההומו ספיאנס הגיע לאירופה לפני כ-30 עד 40 אלף שנים, בה בעת שהאדם הניאנדרטאלי, ששלט ביבשת כמה מאות אלפי שנים, החל להיעלם. אם אכן בא ההומו ספיאנס במקום האדם הניאנדרטאלי, הרי שפעל במהירות עצומה - כך טוענים הפליאנטולוגים. התיארוך החדש מגדיל את התקופה בה האדם המודרני והאדם הניאנדרטאלי חיו זה לצד זה.

שימושים עתידיים בכוחו של הגרפן על פי סמסונג

אסטרונומים מצביעים על המועמד המבטיח בו עשויים להתקיים חיים

תצפיות שערכו אסטרונומים בטלסקופ קפלר הצביעו על פלנטה הסובבת שמש אחרת כעל הכוכב הדומה ביותר לכדור הארץ שנתגלה עד כה. הפלנטה קפלר 22-בי גדולה פי 2.4 בערך מכדור הארץ ונמצאת באזור הקרוי "אזור זהבה" (Goldilocks zone). התנאים השוררים על הפלנטה אינם חמים מדי ולא קרים מדי. מדענים מעריכים שהטמפרטורה על פני הכוכב נוחה, כ-22 מעלות צלזיוס, והשנה נמשכת 290 ימים. האסטרונומים משערים שבקפלר 22-בי מצויים מים. "זה ציון דרך חשוב בדרך למצוא תאום לכדור הארץ", אמר דגלאס הדג'ינס, מדען בתוכנית קפלר במטה נאס"א בוושינגטון. ואולם, הסיכוי לבקר שם נמוך במיוחד. קפלר 22-בי נמצא במרחק של 600 שנות אור מכדור הארץ.

אפשר לזכות בפרס נובל גם לאחר המוות

אחד החוקים המחמירים שקבע ועד פרס נובל הוא שרק אנשים חיים יכולים לזכות בכבוד
זה. "פועלו של אדם שהלך לעולמו לא יובא חשבון", קבעו כללי הטקס הנוקשים. אולם ב-3 באוקטובר הודיעה ועדת הפרס שראלף שטיינמן זכה בפרס נובל לרפואה מבלי שידעה כי האימונולוג הקנדי מת מסרטן כמה ימים קודם לכן. לאחר בדיקה מרפרפת בספר החוקים, הוחלט בפגישת חירום כי הזכייה תישאר על כנה, שכן "זו התקבלה מתוך הנחה שהזוכה בפרס עודנו בחיים".

ייתכן כי תאי גזע לא יהיו התקווה הגדולה של הרפואה במאה ה-21

החלום שאנשים משותקים יוכלו לשוב וללכת לאחר שיוזרקו להם תאי גזע ספג מכה קשה,
בעקבות ההחלטה של חברת גרון, ענקית הביוטכנולוגיה האמריקאית, להפסיק את הניסוי
הראשון בבני אדם. גרון הודיעה כי המצב הכלכלי המקשה על גיוס כספים אילץ אותה להפסיק את המחקר בתאי גזע. החלטה זו היא מכה קשה לכל מי שחשב שטיפולים בבני אדם בעזרת תאי גזע יהיו דבר שבשגרה.

עדיין לא פשוט להגיע למאדים

אף על פי שזה כחצי מאה נשלחים לווייני מחקר לכוכב הלכת האדום, הצלחתם של מהנדסי חלל אינה מלהיבה. מתוך 38 החלליות שנשלחו למאדים, 19 סבלו מתקלות קשות. הקורבן האחרון של "המפלצת הגלקטית הגדולה" כפי שחוקרים קוראים לקללה הפועלת על החלליות הנשלחות למאדים היה החללית הרוסית פובוס-גרונט, שהייתה אמורה לצאת למשימה בת 10 חודשים למאדים לאחר שילוחה בחודש האחרון. במקום זאת, נתקעה החללית במסלול של כמה מאות קילומטרים מעל כדור הארץ. למרות כל הניסיונות "לשכנע" את החללית התועה לאתחל את מחשביה ולטוס אל עבר מאדים, מכשירי הקשר שלה השמיעו כמה ביפים בודדים, שלא הועילו כלום ואז נפחו את נשמתם.

ייתכן שארכאופטריקס לא היה העוף הראשון אלא דינוזאור קדום

פצצה ביולוגית הוטלה על מדע האבולוציה של העופות על ידי שינג שו באוניברסיטת ליני
בסין. עמיתיו חקרו מאובן של דמוי ארכאופטריקס ושמו שיאוטינגיה זנגי וגילו כי הייצור אינו שייך למין העופות, אלא לקבוצת דינוזאורים הקרויים דינוניכוזאורים. על פי מאמר שהתפרסם בכתב העת NATURE, מה שמדהים עוד יותר הוא שלאחר בדיקה מחודשת של הארכאופטריקס הוא התאים לאותה קבוצה.

הארכאופטריקס התגלה ב-1861, שנתיים לאחר שצ'רלס דרווין פרסם את "מוצא המינים". המאובנים של בעל חיים שכנפיו מכוסות נוצות כציפור, אבל בפיו שיניים וזנב של דינוזאוור, עורר סנסציה מיידית באנגליה הוויקטוריאנית, שבה החברה נאבקה עם תיאוריית האבולוציה והברירה הטבעית. עד כה נחשב בעל חיים זה לעוף הפרימיטיבי ביותר. פול בארט, חוקר דינוזאורים במזיאון לטבע בלונדון אומר: "אולי הארכאופטריקס איננו האב הישיר של העופות, אבל הוא היה חלק מהניסוי המוקדם איך ליצור עוף".

ולבסוף, למדנו שהבוזון היגס אכן קיים

כנראה, זה נכון. ייתכן מאוד שזה אמיתי. מצד אחר, ייתכן גם שהוא אינו קיים. העבודה
נמשכת זה כעשור ושישה מיליארד לירות סטרלינג הושקעו בבניית המאיץ החלקיקים LHC על גבול שוויץ-צרפת. מטרתו לגרום להתנגשות בין חלקיקים במהירויות עצומות ולשחזר את התנאים של היקום המוקדם, אבל רק החודש דיווחו מדענים כי הושגה המטרה העיקרית של מאמצים אלה - מציאת הבוזון היגס - החלקיק שנותן את המסה לשאר החלקיקים. בשני ניסויים שנערכו במאיץ נמצאה עדות לקיומו של חלקיק בעל מסה שערך של 125 ג'יגה אלקטרון וולט, שנוצר בעקבות ההתנגשויות. ייתכן שזה הבוזון היגס. אך ייתכן שזה משהו אחר. "עדיין לא מדובר בתגלית", אמרו המדענים. "אנחנו זקוקים לעוד נתונים, אני עדיין שומר על בקבוק השמפניה שלי בקירור", אמר ג'ף פורשו, פיזיקאי באוניברסיטת מנצ'סטר".

הגילוי שמעורר מחלוקת חריפה בקהילה המדעית, אסף שטול-טראורינג | מדענים מצאו את החורים השחורים הגדולים ביקום, ניו יורק טיימס | יקום מקביל במרחק אלף שנות אור, גרדיאן וניו יורק טיימס | לראשונה: חוקרים ריפאו עם תאי גזע עובריים, דן אבן | החללית המתקדמת אי פעם שוגרה למאדים, עודד אברהם