המטבע הדיגיטלי שיחליף את השנקל

המטבע המיוחד, המכונה "ביטקוין", שונה מהמטבעות האחרים: הוא נסחר באינטרנט בלבד, מועבר ללא תיווך הבנק, וניתן להעבירו באופן חופשי בין מדינות

כשסאטושי נקמורה פירסם מאמר שכתב בפורום הצפנה ותיק, אף אחד לא ידע מיהו. חיפוש שמו לא העלה תוצאות, כתובת האימייל שלו היתה משירות חינמי בגרמניה שאינו ניתן לאיכון והאתר שלו היה נטול עקבות לחלוטין. למרות זאת, הוא הציע פתרון לבעיה שמומחי קריפטוגרפיה מנסים להתמודד איתה כבר עשרות שנים - בעיית המטבע הדיגיטלי, או כפי שקרא לו נקמורה, הביטקוין (BitCoin).

נקמורה הציע פתרון חכם ואלגנטי לבעיה ותיכנן מערכת שתתמוך בכרייה של מטבעות דיגיטליים - מטבעות שהם תוכנה בלבד ואינם קיימים כחומר מוחשי - ובמסחר בהם. בינואר 2009, כשנה לאחר הפרסום הראשוני, הוציא נקמורה את התוכנה שלו לעולם כקוד פתוח. הקוד של נקמורה הציע שקיפות מלאה למשתמש, כך שכל אחד יוכל לוודא שלא יבוצעו מעשי מרמה או כל פעולה בלתי צפויה.

הביטקוין שונה ממטבעות אחרים בכמה דברים. המטבע דיגיטלי לחלוטין והמסחר בו מתבצע באמצעות האינטרנט בלבד. הביטקוין מועבר מאדם לאדם ללא תיווכם של בנקים, כך שעמלות הטרנסאקציה, אם הן קיימות כלל, נמוכות משמעותית מעמלות על מטבע "מוחשי". את המטבע הדיגיטלי ניתן להעביר באופן חופשי בין כל שתי מדינות, ואין כל מגבלות רגולטוריות על החזקת חשבון.

המטבעות נכרים בתהליך שלוקח זמן בכל רחבי האינטרנט, על ידי כל אחד שמעוניין לעזור ומריץ תוכנה שנקראת BitCoin Miner. הפיקוח המרכזי מוודא שהמטבעות נכרים בקצב קבוע מראש. עקרון הכרייה גורם לכך שהמטבע לעולם לא יסבול מאינפלציה. כמות המטבעות מוגבלת ומפוקחת על ידי גוף מרכזי. נקבע גבול קשיח של כ-21 מיליון מטבעות, שאליו נגיע בערך בשנת 2140.

חירות כלכלית

מעל הכל, מסביר אמיר טאקי, יו"ר Bitcoin Consultancy ואחד המפתחים המובילים, המערכת מבוזרת, כלומר הכסף הוא של המשתמש ושום גוף ממשלתי או מסחרי לא יכול לקחת אותו מהמשתמש. כדוגמה מביא טאקי את חברו האיראני, שתרומותיו לעמותות קוד פתוח נדחו בגלל האמברגו האמריקאי. "אף אחד לא יאמר לי לא לשלוח כסף למישהו באיראן כשאני משתמש בביטקוין", אומר טאקי. דוגמה נוספת שמציג טאקי מבהירה את יתרונות הביטקוין על פני שירות ה-PayPal: אדם שאירגן כנס האקרים חוקי וגייס כספים בעזרת PayPal, קיבל הודעה על החרמת החשבון מכיוון שהכנס נראה חשוד, פעולה שגרמה לביטול הכנס כמו גם להמתנה של חודשים אחדים להחזר הכספי.

קלות ביטול העסקאות והדרישה לתעודת משלוח, גם על נכס דיגיטלי שאינו דורש משלוח כמו עיצוב אתר, הופכות את PayPal לשירות בעייתי למדי. בביטקוין בעיה זו אינה קיימת והשליטה על הכסף של המשתמש היא באחריותו הבלעדית, עד כדי העדר האפשרות לביטול התשלום. הביטקוין, כפי שאמר טאקי, הוא "המזומן של האינטרנט".

את 50 המטבעות הראשונים כרה נקמורה בעצמו בתחילת 2009 והם נקראים "בלוק הבראשית". במשך כשנה נשאר הביטקוין שמור בקרב קהילה מצומצמת של חובבי קריפטוגרפיה ולאחר מכן גילו אותו משתמשים נוספים ברחבי העולם שחלקו את רוח הקהילה.

במה שמכונה על ידי משתמשי ביטקוין "העסקה הראשונה", מתכנת מפלורידה העביר 10,000 מטבעות למתנדב באנגליה שהזמין בשבילו שני מגשי פיצה בשיחה טרנס-אטלנטית. העסק הראשון שקיבל ביטקוין כאמצעי תשלום היה חוואי ממסצ'וסטס, שאצלו אפשר היה לקבל גרביים מצמר אלפקה תמורת סכום צנוע של מטבעות.

עלייתו ונפילתו

עד תחילת 2010 לביטקוין לא היה ערך ממשי, וגם כשהחל להיסחר בבורסה באפריל באותה שנה הוא שמר על ערך נמוך של עד 14 סנט לביטקוין. הקפיצה הגדולה הגיעה בקיץ 2010, אחרי הפצה ויראלית לא מוסברת, ובנובמבר של אותה שנה התייצב ערכו על 29 סנט. בפברואר 2011 המטבע הגיע לאיזון מול הדולר, ובאביב 2011, לאחר פרסום כתבה במגזין "פורבס" על "המטבע המוצפן" החדש, עלה ערכו של הביטקוין לכמעט 9 דולרים. השיא הגיע ביוני האחרון, אחרי שהאתר הנחשב "Gawker" פירסם כתבה על הפופולריות של המטבע בקרב סוחרי סמים מקוונים בשל היותו אנונימי וחופשי. באותו חודש שווי המטבע עלה לשיא של כל הזמנים - 29 דולר לביטקוין - כך שהסכום שבו קנה אותו מתכנת מפלורידה את שתי הפיצות הראשונות היה שווה לכ-290 אלף דולר.

אך זמן קצר לאחר עליית קרנו של הביטקוין הגיעה הנפילה הגדולה. עשרה ימים אחרי שער השיא של המטבע, נפרצה הבורסה הגדולה ביותר שלו, Mt. Gox, וחשבונות המשתמשים זלגו לרשת. המתקפה על הביטקוין נמשכה עם פריצתו של האתר MyBitcoin, שמספק ארנק מקוון לביטקוין, וכ-250 אלף דולר נגנבו מחשבונות המשתמשים. שורת אסונות המשיכה לפקוד את משתמשי ביטקוין במה שנראה כמו מתקפה מתואמת שמטרתה לחסל את הפרויקט. חשבונות נפרצו, וירוסים תקפו משתמשים וחלום ביטקוין נראה על סף קריסה.

ברגעים הקשים הללו, פנתה קהילת הביטקוין לאביה ויוצרה נקמורה, ממנו שמעו לאחרונה באפריל 2011 לפני הפריצה. כשהוא סירב להיחשף, תיאוריות הקונספירציה לא איחרו לבוא. נקמורה נחשד בשייכות לארגון ממשלתי זה או אחר, ובהיותו הבארני מיידוף של הונאת הפונזי החדשה - הביטקוין. נטען כלפיו שהוא כורה מטבעות בזמן שהם חסרי ערך כדי לפדות אותם בצורה אנונימית לחלוטין מאוחר יותר.

למרות התפוצצות הבועה והספקולנטים שהפסידו כספים רבים, המערכת נותרה יציבה ובזמן כתיבת שורות אלה השער הוא כ-3 דולרים לביטקוין. יותר ויותר עסקים ברחבי העולם מאמצים את הביטקוין כאמצעי תשלום לגיטימי ויש אף אתרים שדרכם אפשר לרכוש כל מוצר הקיים באמאזון באמצעות ביטקוין וגם לקנות כרטיס אשראי נטען בביטקוין, שמתקבל בבתי עסק רבים.

נראה כי אין הצדקה לכתם שנותר על המוניטין של הביטקוין. כשנפרץ אתר סיטיבנק, אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, וכשני אחוזים מפרטי האשראי נגנבו, או כשהפריצה של ה-PSN (הרשת של סוני) הובילה לגניבת 77 מיליון כרטיסי אשראי, האשמה לא נפלה על הדולר כמטבע וכמוסד, אלא על סיטיבנק וסוני שהתרשלו בשמירה.

יש לזכור כי המנגנון הפתוח שמניע את הביטקוין לא נפרץ מעולם, כמו גם רוב הבורסות הסוחרות בו. לדברי טאקי, גם הפרצה שאפשרה את ה"פיאסקו" ב-Mt. Gox אותרה על ידי הצוות שלו שלושה ימים מראש, אך למרות האזהרה האתר לא טיפל בבעיה.

הגורם המניע מאחורי הביטקוין הוא ללא ספק אידיאולוגי והשאיפה היא ליצור מטבע שאינו מושפע מגורמים אינטרסנטיים. עם זאת, אין להתעלם מההשלכות הפרקטיות העשויות לצמוח ממנו ולהשפיע על המסחר. דווקא בתקופה שמדינות שונות, דוגמת איראן וסוריה, סוגרות את שעריהן לזרים ועמלות הבנקים והמתווכים השונים גבוהות במיוחד, כדאי ורצוי להסתכל על הביטקוין כעל אופציה לגיטימית למסחר.

לפרויקט יש פוטנציאל אדיר, והדרכים שבהן אפשר להפיק תועלת מהתכנון הגאוני של נקמורה רבות ומגוונות. כעת, לאחר שהתמתנו התנודות החדות בשער הביטקוין ומרבית הספקולנטים עזבו את המשחק, המטבע יכול להמשיך בניסיון ליצור אלטרנטיבה אמיתית לסחר הוגן ולחולל שינוי בדפוסי הצריכה באינטרנט.

טאקי חוזה כי השפעתו של הביטקוין על העולם תהיה ניכרת: "אני מאמין שהביטקוין יעשה לכסף מה שהביטורנט עשה לזכויות היוצרים. הביטקוין הוא כסף דמוקרטי, מערכת שקופה השומרת באדיקות על פרטיות ומונעת שחיתות".

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 הזהרה: כתבה יפה, אבל שטחית ועלולה להטעות פ' אמיר הרצברג, בר אילן
  • 09:06
  • 30.12.11

נראה שהכותב הסתפק במידע שנפוץ באינטרנט בנושא ולא התעמק. בפרט, לא נראה שהתייעץ עם אף אחד מהמומחים לקריפטוגרפיה ובפרט בתחום התשלומים הבטוחים.דווקא בישראל ישנם מספר גדול של חוקרים מובילים בתחום. האמת מורכבת ובעייתית, כלל לא ברור שביטקוין הוא כיוון נכון, ואגב החדשנות שלו אינה גדולה. אבל לעשות עבודה עיתונאית אמיתית כשאפשר לקבל כתבה יותר סנסציונית ומושכת כל כך בקלות?

  •   לפרופסור מכובדי שיינר ברוס
    • 17:01
    • 30.12.11

    ניכר בתגובתך שאתה דורש שיתיחסו אל מומחה קריפטוגרפיה, ורצוי מהאקדמיה, אם אפשר, בפירוט מבר אילן...
    לא ניכרת בתגובתך שום התיחסות עניניתמעבר לכך.
    אני מצאתי שהכתבה מאד מענינת, ומובילה את הקורא לברר יותר חומר באינטרנט, לנסות לחפש קוד פתוח ולקרוא דעות שונות (אם כי לא לבצע מחקר מאד מעמיק).
    האם לדעתך האקדמיה דורשת כבוד אך לא מספקת תוכן?
    האם האקדמיה פשטה את הרגל בהתחשב למידע הנפוץ באינטרנט?
    מה האקדמיה יכולה לעשות בתגובה ? (האם פשוט תוכל לשלוח לינק למאמר עניני שכתבת בנושא, אם כלל יש כזה?)

  •   תגובה לפרופסור חיים רגב
    • 14:27
    • 31.12.11

    להבא המנע מהזכרת השם "בר אילן" , לרוב הציבור המקום עדיין קשור לרוצח המקולל יגאל אמיר .
    (תודה)

  •   חוטא בהדבקת תוויות על ציבור שלם? תגובה לחיים רגב
    • 20:45
    • 31.12.11

    עדיין? מה יש לך?

  •   למתלוננים על התגובה שלי... פ' אמיר הרצברג
    • 09:40
    • 01.01.12

    1. ציינתי בכוונה בר אילן כי לאונ' יש באמת תדמית בעייתית ורציתי להדגיש פן אחר שלה - יש כאן גם מצוינות (וגם פחות, כמובן). רצוי לשמור על ראש פתוח ולא לשגות בהכללות.
    2. כפי שציינתי, יש _הרבה_ מומחים בישראל (ובאמת לא רק באקדמיה, אגב), ואין שום צורך שיפנו דווקא אלי - פשוט חשבתי שעל תגובה מקצועית מן הראוי לחתום בבירור. דוגמאות? יש בלי סוף... רק קצת: שמיר ונאור מויצמן, דולב מטכניון וב"ש :-), ביהם מטכניון, טרומר ווול מת"א, ויש עוד... וגם יש מאמרים רלוונטיים, בפרט של Ben Laurie, אבל למה המגיב מצפה שאעשה את עבודתו של הכתב? [חפשו ותמצאו בקלות]

    טוב מספיק לבזבז זמן, בואו נחזור לעבודה!!!

  •   מה הקשר ? טמבל  (לת) נועם
    • 12:03
    • 01.01.12

  •   חוטא בהדבקת תוויות על ציבור שלם? חיים רגב
    • 13:43
    • 01.01.12

    אני מצטער מאד אבל לא האשמתי אף אחד, חוץ מזה אפילו בוייקיפדיה זה כתוב.

  •   ברוס שנייר קילמו
    • 09:29
    • 02.01.12

    אתה מוזמן לבדוק בוויקיפדיה - מרבית הקישורים בערכים מדעיים הם למאמרים מדעיים. אתה גם יכול למצוא את המאמרים המדעיים הרלוונטים באינטרנט (ספיציפית, ארגון הקריפטוגרפים הבינלאומי ה-IACR עבור בימים אלה מהלך של מעבר ל-OpenAccess, ומרבית ממאמריו כבר זמינים חינם).

    חוץ מזה, כמו שציין אמיר, אם היה לו ביטקוין על כל קריפטוגרף ישראלי, הוא היה יכול לקנות הרבה יותר מפיצה (וזה בלי להתחשב בקריפטוגרפים ישראליים שגרים בחו"ל).

    בתור קריפטוגרף ישראלי, אני מסכים עם אמיר שהכתבה קצת שטוחה ורדודה (לדוגמא, חסרה הפרדה ברורה בין הפריצה לאתרים, לבין קיומם/אי קיומם של מטבעות נוספים).

  •   קריפטוגרפיה מני
    • 13:40
    • 03.01.12

    החדשנות בביטקוין גדולה בהחלט, זה הפיתרון המבוזר הראשון לבעיית ה - double-spending במטבע קריפטוגרפי.

    הקריפטוגרפיה שעומדת מאחורי ביטקוין היא אחד הדברים הפחות שנויים במחלוקת, להתייעץ עם מומחי קריפטוגרפיה זה מעבר להיקף של כתבה פשטנית כזאת.

    את מה שיש לבן לורי להגיד בנושא קראתי ונראה שאין לו מושג על מה הוא מדבר.

02 אין ידיד נאמן מביטקויין מזומיין י.ד. גר
  • 12:38
  • 31.12.11

כתבה יפה ומעוררת מחשבה (וחיפוש נוסף באינטרנט)

03 עדכונים אסף
  • 18:35
  • 31.12.11

ביטקוין הוא רעיון מבית המדרש של הליברטרינים הקיצוניים שחושבים שלמדינה אסור להתערב בשוק הכסף. זו גישה מאוד קיצונית שלא מקובלת על רוב הכלכלנים בעולם: לא הקיינסיאנים ולא הניאו-קלאסיים.
למי שמתעניין, הכתבה הבאה:
http://www.wired.com/magazine/2011/11/mf_bitcoin/all/1
מתארת את ההיסטוריה של ביטקוין בשנים האחרונות.

  •   תגובה מני
    • 12:57
    • 03.01.12

    הגישה הזו לא נשמעת לי קיצונית בכלל.
    בכל מקרה רשימת היתרונות של ביטקוין משתרעת ללא סוף גם ללא קשר לחסם על הנפקת הכסף.
    הכתבה שקישרת אליה מגמתית ומטעה.

04 עצם זה שביטקוין מושפע מתנודות השוק, נסחר בבורסה וכו'... מעורר תהיה איתי
  • 03:47
  • 01.01.12

מי מבטיח לנו שאין אינפלציה בביט קוין?
הרי יש כריית מטבעות חדשים, זוהי אינפלציה
רק שבמקרה זה כורי הביטקוין, אנשי המחשבים, להם יש ציוד כבד, הם אלו היוצרים אותה. מי מבטיח לנו שאותו גוף מרכזי ידאג להפסקת כריית ביטקוינים לכשתגיע השעה... עצם היותו של גוף מרכזי.. מחזיר את כל הסיפור הזה לנקודת המוצא שלו.

05 מספר הערות: קובי
  • 14:47
  • 01.01.12

1. ניסיתי את הכריה באופן אישי לפני כחדשים, תוך שימוש בתוכנת כרייה מומלצת בקוד פתוח. לאחר כ- 6 שעות של פעולה עמוקה ורצופה של הכונן הקשיח שהעלה וחרש את כל הבלוקים של מסד נתוני המערכת, מתברר שתוכנת הכרייה מלאה באגים והפורומים מלאי עצות למיואשים - ללא מזור. כל נושא הכרייה נראה ברמה של אלפא.
אם אין לכם חומרה רצינית ביותר (עם לפחות מעבד גראפי דואלי מהשורה הראשונה, המשמש כיחידת חישוב מהירה), חשבון חשמל נדיב וסבלנות אין קץ, תשכחו מהעניין.

2. מנהלי הפרויקט הודיעו בזמנו ש"הגיעו להבנות עם מוסדות ממשלתיים אמריקנים בכדי לעקוב אחרי פעולות כספיות משמעותיות שלא לפי החוק"

3. בניגוד לכריית זהב בטבע, יש לי תמיד את החשש (האישי) שלמנהלי הפרוייקט יש אפשרות, דרך דלת סודית, לנכס לעצמם בלוקים קלים לשבירה, לעשות "מכה" ולהפיל את הפרויקט. לא ברור מי מנהל את הבלוקים של החישוב, מי דואג שמאמץ שבירת הצופן זהה לכל הכורים ועוד...

  •   תגובה מני
    • 12:53
    • 03.01.12

    1. אני לא יודע מה ניסית לעשות אבל זה יחסית פשוט לבצע כריה ואין בעיות מיוחדות. כן צריך חומרה מתאימה.

    3. אם תחקור איך זה עובד תוכל להפיג את החשש הלא-רציונלי. אין מנהלי פרויקט, זה פרויקט קוד פתוח מבוזר המנוהל ע"י כל הצמתים ברשת בהתאם לפרוטוקול. ברגע שאתה מצרף את המחשב שלך לרשת אתה אחד מאלה שמנהלים את הבלוקים, ואם תסתכל בקוד תראה בדיוק מה המחשב שלך ושאר המחשבים עושים.

06 גם בברטניה תומר
  • 21:55
  • 01.01.12

הם הסכימו לפיקוח וגישה לנתונים

07 כלכלה לא קלקלה כלכלן
  • 18:18
  • 02.01.12

הבל הבלים
לא אמין ולא מציאותי

08 שאלה ברק
  • 06:21
  • 08.01.12

יש קישורים לאיך כמה ולמה בעברית , זאת פעם ראשונה שאני שומע על המטבע ונורא מעניין אם מישהו הרים את הכפפה

פעילות
המלצות
פרסומת