סקר עולמי של הבי-בי-סי : ישראל במקום ה-3 ברשימת המשפיעות לרעה על העולם - דיפלומאניה - הארץ


עקבו אחר ברק רביד בטוויטר BarakRavid@
פעילות
המלצות
הפופולריות

״אתה מתגעגע לשמש רק כשמתחיל לרדת שלג״, מזמר פסנג׳ר בשירו הטחון עד כלות, Let her go. כנראה אין הרבה מקומות בעולם שיכולים להזדהות עם התחושה יותר מאשר בוסטון. רק שבעיר שבחבל ניו-אינגלנד יודעים להעריך את צריבת השמש הצפונית העדינה שמגיעה לכאן גם מבלי שירד שלג. החורפים הבוסטונאים קשים ומלאים בתלונות, אבל עם צאת השמש והתארכותן של שעות היום, בירת מדינת מסצ׳וסטס הופכת פניה ונעשית גן עדן צפון אמריקני. כל שעת כפור ואינץ׳ של שלג ששרדו בחורף כמו מעצימים יכולתם של המקומיים להתענג על הקיץ. וכנראה שאין הרבה קייצים בהם זה נכון יותר מזה הנוכחי, שגבר לאחרונה על החורף הקשה ביותר בהיסטוריה המתועדת של העיר. אין ספק שזהו קיץ נהדר לפתוח בו בלוג על החיים בבוסטון.

אבל על מה לכתוב? בוסטון, יסכימו רבים, היא מעל הכל עיר של היסטוריה ואקדמיה. ערש ההתיישבות האנגלית בעולם החדש במאה השבע עשרה וחלוצת המרד האמריקני בבריטים מחד. ומאידך, ביתן של יותר מ-50 אוניברסיטאות ומכללות, בהן שתיים המובילות והמפורסמות בעולם, הרווארד ואם איי טי. ראוי היה שאת הפוסט הראשון בבלוג אקדיש לאחת מהשתיים - אקדמיה או היסטוריה.

אבל אז, אז הגיע ההמבורגר הזה וטרף את הקלפים.

ניסיתי בעבר לכתוב לבפייסבוק סטאטוסים אינטלגנטיים על אתריה ההיסטוריים של בוסטון, על החיים האקדמיים בה, ועוד. דבר לא זיכה אותי לתגובות נלהבות, מוחות, מקנאות ונסערות כמו ההמבורגר שבתמונה.

אולי זה בגלל שבוסטון של היום היא מעל הכל עיר מובילה באמריקה, ואמריקה היא מעל הכל סמל לשפע. שפע מסנוור, מוגזם, מהפנט ומעורר הערצה לצד בחילה קלה. שפע שמתגלם במלוא הדרו בהמבורגר הזה. המבורגר מלא יתר על המידה, שלא ברור איך בכלל להתחיל לנגוס בו אבל אי אפשר שלא לנסות. מגדל הלחמניות, בשר ודברים מטוגנים הזה שמעורר חשש שאם תשלח ידיך אליו הוא יתפרק ויותיר אותך משומן ידיים ומוכתם מכנסיים, בדיוק כמו החלום האמריקני ההפכפך. שפע שקשה לתאר ושכמובן, מגיע עם חסה בצד, בשביל המצפון.

קוראים לו 420, על שם התנועה האמריקנית ללגליזציה של מריחואנה. אני מניח שהרמיזה היא למנצ׳יז, הגרגרנות האדירה שמגיעה קצת לאחר העישון, שעשויה להצדיק התפרעות כזו. מה זו התפרעות? עזבו את זה שמדובר בהמבורגר בגודל הפרצוף שלי. דמיינו את עצמכם נוגסים בכל ביס דרך הלחמניה הרכה, הקציצה השמנמנה, שכבה של מקלות מוצרלה מטוגנים, רצועות בייקון פרוסות בנדיבות, צ׳יפס, פרוסת גבינה ו - כן כן, אנחנו עדיין באותו המבורגר - שליכטה מטוגנת של מקרוני וגבינה, או מאק אנד צ׳יז בשמם השגור בפי האמריקנים. כל ביס - ביס.

איך אפשר לאכול את זה?חן ארד

שימו לב שבניסיון לשמור על רמת הכתיבה, השתמשתי בשורש ט.ג.ן רק פעמיים אף על פי שלפחות ארבעה מהרכיבים טוגנו טרם הונחו בלחמנייתי. ועוד שימו לבכם שאין בהמבורגר הזה אפילו טיפה סמלית ומתיימרת של ירקות לרפואה. שפע אמריקני נטול בושה ולא מתחנחן! אז מה אם בין שתי הלחמניות האלו נחות להן מספיק קלוריות כדי להאכיל את כל האסירים בגוואנטמו שהבטחנו לסגור ועדיין לא סגרנו, מה הקשר לירקות טריים? אתם לא רואים שאין מקום?

והחסה בצד? הסירו חשד מלבכם, היא באשמתי. התעקשתי לקבל אותה במקום תפוצ׳יפס תוצרת בית שמגיע עם המנה. ובכל מקרה, עד שסיימתי את ההמבורגר הזה ואת הפרייד פיקלז, מלפפונים חמוצים מטוגנים נפלאים שהזמנתי בנוסף, לא היה לי מקום אפילו לביס מעלי החסה הרעננים.

ובכן, הכירו את השכבות המשתתפותחן ארד

הספקתי לבקר באותה המבורגריה, המתקראת Boston Burger Company, עוד כמה פעמים מאז. מדובר במוסד חדש יחסית, שנפתח ב-2009 בכיכר דיוויס ההיפסטרית שבצפון העיר ומאז התרחבה בשני סניפים נוספים. חשוב לעשות צדק - עיקר התפריט שמציעה המסעדה כולל לאו דווקא המבורגרים מהסוג המוגזם, אלא פרשנויות חדשניות ומקוריות. מצד אחד מגישים שם מנות מפטמות כמו ה-420 או אחיו לפשע, ״הכיור במטבח״, ה-Kitchen Sink בלעז, שבו (נשימה עמוקה) ביצת עין, נקניק, בייקון, בצל, פלפלים ופטריות שוחים בשלושה סוגי גבינה וקצת רוטב ברביקיו. אבל מצד שני, תמצאו רעיונות מקוריים ומפתיעים כמו ״המלך״ - The King - הנועז שלמרבה הפלא מוכיח שחמאת בוטנים, בננות בקינמון, בייקון וצ׳יפס הם שילוב מופלא עם המבורגר. או ה״בהאמה מאמא״, המבורגר אוורירי מבשר צדפות מרופד בסלסת מנגו ומיונז חריף. וכאן בעצם אחד הקסמים של אמריקה, המקום רב הפנים הזה: אותו השפע הבלתי נסבל לעתים, סותם העורקים ומדכא העניים, מגיע יד ביד וקשור בקשר בל-ינותק עם החדשנות והמקוריות שהפכו את ארצות הברית לאימפריה בכל תחום. בחיי שמעולם לא אכלתי המבורגר מרתק יותר.