טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מארכיון "הארץ"

העולים מהודו נגד ישראל: "חיים כאן כמו חיות"

ב-1951 תיאר "הארץ" במלים קשות את זעקתם של מאה עולים מהודו, שדרשו לחזור הביתה: "ייאוש ממפעל קיבוץ הגלויות, משבר חברתי בין עדות המזרח והמערב ובין שחורים ללבנים, התערערות היחסים בין אדם לחברו"

תגובות

ההפגנה שנערכה בסוף 1951 מול בנין הסוכנות בתל אביב היתה אירוע חריג. למעלה ממאה עולים חדשים מהודו דרשו שמדינת ישראל הצעירה תחזיר אותם למולדתם, שנתיים אחרי שהגיעו לארץ הקודש. "אתם משכתם אותנו הנה בשקרים שלכם. תשלחו אותנו חזרה להודו", הם אמרו.

מחאתם כללה שביתות רעב וסדרת הפגנות בתל אביב ובירושלים, ועוררה הדים רבים בארץ ומחוצה לב. היא נידונה בכנסת ובממשלה, בעיתונות המקומית והעולמית, בקהילה היהודית בהודו ואפילו בפרלמנט ההודי. היתה זו הפעם הראשונה שקבוצה מאורגנת דרשה לרדת מהארץ - והאשימה את מדינת ישראל והחברה הישראלית בגזענות, הפלייה ויחס חסר רגישות.

"הארץ" סיקר בהרחבה את מחאתם. בכתבת תחת הכותרת "ההודים חוזרים", שפורסמה ב-14 בדצמבר 1951, צוטטו נציגי העולים מהודו. "איננו יכולים לחיות במדינה בה אפשר להשיג משהו רק אם צועקים או מקימים שערורייה", אמרו. "הרי אתם חיים כאן כמו חיות. איש אוכל את זולתו. לא תיארתי לי שקיימת מדינה עם יחסים אנושיים ברוטאליים כאלה", אמר אחר. "אמרו לנו שאין החיים קלים בארץ, אבל לא אמרו לנו שהציוני הטוב ביותר הוא זה שצועק יותר מכולם ומפגין בכל יום".

"הם סיפרו עשרות סיפורים על הפליה, עלבון וקיפוח על רקע של 'שחורים ולבנים'", נכתב ב"הארץ", אשר תיאר כיצד זעקתם שיקפה "בבהירות מסנוורת את דמותה של מדינת ישראל, בשנה הרביעית לקיומה".

הודו
ארכיון "הארץ"

ב"מקרה ההודי" ראה כתב "הארץ" עמוס אילון נקודת ציון ומבחן חשוב בתולדות המדינה הצעירה. "המקרה ההודי היה לא רק המקרה הראשון מאז הקמת המדינה שעדה מאורגנת, בלתי פוליטית, הכריזה על יאוש ממפעל קיבוץ הגלויות ותבעה להחזירה באופן קולקטיבי למולדתה; לא רק המקרה הראשון שבלבה של עדת-עולים התפוצצה באופן דראסטי המרירות, שהיא תוצאת ההבטחות, הביורוקרטיה והתעמולה הבלתי אחראית של עסקנים ציוניים בחו"ל. ה'מקרה ההודי', גילם בתוכו במובנים רבים את תמצית של המשבר החברתי שבא על ישראל כתוצאה מן העליה ההמונית... משבר זה אינו פחות מסוכן מן המשבר הכלכלי, עליו מדברים הכל. משבר חברתי זה איננו רק משבר בין עדות המזרח והמערב, בין שחורים ולבנים, בין ישראל הראשונה והשניה, זהו, באופן כללי, משבר ביחסים בין אדם לאדם. במלים אחרות, התערערות הנימה האנושית ביחסים שבין אדם לחברו".

שלוש שנים לאחר קום המדינה דיווח אילון לקוראיו על מה שנראה כמשבר חמור במפעל העלייה. "הם לא היו מוכרחים לעלות לישראל. שום סכנה לא נשקפה לחייהם בהודו ורובם החזיקו במשרות קבועות. שלשה מהם הראו לי מכתבים מאת חברות הודיות שכתבו להם לישראל כי הן מוכנות בכל שעה לקבלם בחזרה לעבודה", כתב העיתון.

אילון שיתף את קוראיו בחווית הקליטה של העולים החדשים מהודו. "רק הגיעו לשער העליה - התנפלו עליהם נציגי הזרמים ההתיישבותיים השונים...החלה מלחמה על נפשותיהם. 'לא ידענו מה זה מפא'י ולא ידענו מה זה מפ'ם. התנפלו עלינו כאילו בנו תלוי עתידה הפוליטי של המדינה. לא הבינותי מהו הקשר בין הפוליטיקה וההתיישבות, בין המפלגה והחקלאות', מספר אחד ההודים".

המפגש עם עולים אחרים היה טראומתי לא פחות. "שווארצע חייעס" קראו לעברם העולים מרומניה, בבאר שבע. "אנו יודעים שקיימים קשיים במדינה, אך למה אין מדריכים אותנו, למה לא מסבירים לנו משהו, למה לא אומרים לנו מה מוטל עלינו לעשות מלבד לשתוק ולסבול"? צוטטו העולים.

"בלב גוברת המרירות. לבסוף - היא פורצת החוצה. אך לא במכות וצעקות. בשקט גמור הם מחליטים לחזור להודו... בעוד חודשיים ישובו העולים מהודו למולדתם. מצבם האישי ישופר או יורע; אולם אנו נשארים כאן עם המשבר שלנו... עם ערב-רב של אנשים, הדורכים זה על גופו של זה, המרמים זה את זה, המגדפים זה את זה. אנו נשארים עם מזכירי מפלגה קנאיים, פקידים מעוצבנים בלשכות העבודה החושבים עצמם טובים משיעור משרתם, קבוצות לחץ ואנשים שאין להם אינטרסים אחרים מלבד האינטרסים הפרטיים שלהם. העולים מהודו, על רגישותם המופרת, על הפאסיביות הנפשית המציינת אותם, ציירו לנו תמונה דראסטית מאוד".

הכתבה הסתיימה מציטוט של "מר בן גוריון": "איתם, אל תתעסק, אם הם רוצים לחזור להודו תחזיר אותם. תתעסק עם עיראקים, לכל היותר הם יתנו לך בשנים. אבל ההודים - ינצחו אותך".

"ההודים ניצחו אותנו ביושר שלהם, בנאיביות הילדותית שלהם, הם הציגו אותנו ערומים", סיכם אילון.

מטוס מיוחד ששכרה הסוכנות החזיר את הקבוצה, בת 117 איש, למולדתה. בחודשים הבאים ביקשו עולים נוספים מהודו לעזוב את הארץ, אך הסוכנות לא הסכימה לממן את הטסתם.

כ-60 אלף יוצאי הודו חיים היום בישראל. רובם משתייכים לעדת "בני ישראל" - שריד של עדה עתיקה שעל מוצאה חלוקות הדעות. יש הרואים בה צאצאים של עשרת השבטים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות