טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיריית תל אביב נלחמת באמני הרחוב בתחומיה

כשרצתה המוזיקאית תמר קפסוטו למסד את פעילותה סירבה העירייה לתת לה רישיון. במועצת העיר דורשים לתמוך באמנים

תגובות

אמנות הרחוב היא דרך חיים בשביל תמר קפסוטו ולצד זה גם מקור פרנסה עיקרי. כבר שלוש שנים שהיא מופיעה ברחבי הארץ. ההיכל שלה הוא המרחב הציבורי - בין אם מדובר ברחוב, בטיילת או בכיכר. בכל פעם היא יוצאת מדירתה ביפו ורוכבת אל יעד ההופעה על אופנוע, כשעליה גיטרה, מערכת הגברה, מפוחית וכובע, שבתוכו היא מקבלת את שכרה.

את ההשראה קיבלה קפסוטו בטיול בלונדון. "הלכתי לאורך נהר התמזה ובתחנות הרכבת התחתית וזה היה מדהים", היא מספרת, "ראיתי תזמורת של כלי מיתרים מנגנת, ראפרים מופיעים ופסלים ברחוב. זה העניק לי כזאת חוויה כיפית, להסתובב ולספוג את התרבות של העיר הזו כתיירת".

כאשר שבה לארץ החליטה לצאת לרחוב בעצמה. "הרגשתי שכשאני הולכת למקומות מסודרים, אני נדרשת להביא הרבה אנשים ולהוציא הרבה כסף על פרסום ואני לא מקבלת אפשרות אמיתית להתבטא", מספרת קפסוטו, "המטרה הראשונה שלי היתה לצבור עוד קהל וניסיון בימתי".

הרחוב, היא מעידה, האיר לה פנים. "אני מצליחה להתפרנס, בעוד שבשאר המקומות אני בעיקר מוציאה כסף. ברחוב אני עושה כסף ומוכרת דיסקים בכמויות שאני לא מוכרת בהופעה רגילה, כשאנשים כבר משלמים כסף בכניסה. ברחוב אנשים אוהבים, רוצים את זה הביתה וקונים מיד. האפשרות שלי להיחשף בפני קהל היא הרבה יותר גדולה".

אך חייו של אמן רחוב בישראל אינם קלים. קפסוטו מצאה עצמה נאבקת על משבצות נחשקות בודדות עם אמנים אחרים וכאשר חיפשה מקומות חלופיים, סולקה לא פעם. כך, למשל, היא מספרת כי כאשר באה לנמל יפו התבקשה לעזוב ולחזור רק עם אישור של העירייה. אלא שאת זה לא הצליחה להשיג. "כשהתקשרתי לאגף רישוי עסקים כדי לשאול - אז איך אני מקבלת רישיון עסק, אמרו שאני לא יכולה כי מה שאני רוצה לעשות נחשב רוכלות - משווים אותי למישהו שמוכר עגילים או שעונים ברחוב".

"על פי חוק רישוי עסקים הופעת אמנים בפני קהל הינו אירוע הטעון רישוי ולאגף רישוי עסקים אין כל אפשרות לשיקול דעת לתת פטור מחובת הרישוי", כתב לה מנהל האגף לרישוי עסקים בעיריית תל אביב יפו, אלחנן משי. "על פי הנוהג הקיים בעיר, נגני רחוב העומדים לבדם ברחוב שאינם גורמים למטרדים לעוברי אורח ולשכנים ואינם גורמים להתקהלות רבה - אינם נדרשים לרישיון עסק כל זמן שתנאים אלה נשמרים". הוא הדגיש כי "העירייה אינה מאפשרת הקצאת מקומות קבועים לזמרי רחוב".

קפסוטו לא לבד. פעמיים בשבוע, בימי שלישי ושישי, אמני הרחוב בתל אביב נאבקים על משבצת בנחלת בנימין. זה למעשה המקום היחיד שבו מופעי הרחוב בעיר חוקיים ומאורגנים. בימים האלה פועל שוק נחלת בנימין והלקוחות שלו הם הקהל הפוטנציאלי של מופעי הרחוב. לעתים, בעיקר בחודשי הקיץ, גובר הביקוש על ההיצע - מתברר שאין מספיק בלטות לכולם.

"נהגתי ללכת לאותן שתי נקודות כל הזמן, כי ידעתי ששם אוכל להרוויח כסף", אומרת קרלי, אזרחית אוסטרלית המתגוררת בישראל, "היום יש יותר אמני רחוב שרוצים להופיע. יש כמה נקודות טובות ואם מישהו כבר שם, אתה די אבוד ולא יודע לאן ללכת".

קרלי מעלה עוד בעיה של אמני הרחוב. "לפני כמה חודשים", היא מספרת, "הופיעו יבלות על מיתרי הקול שלי ונאלצתי להפסיק לשיר ברחוב. כשהפסקתי למעשה הפסדתי את אמצעי המחיה שלי ואין לי מה לעשות בקשר לזה. אין אף אחד שדואג לך. זה לא עובד כמו בעבודה רגילה. הלוואי שהיה מישהו שדואג".

בימים האחרונים העלתה קפסוטו לרשת האינטרנט עצומה למען מופעי הרחוב. כמאה תומכים חתמו על העצומה עד כה, אבל בקרב האמנים המופיעים ברחוב יש התלהבות רבה. "זו עיר עם המון תרבות, המון אמנים, זה יהיה נורא יפה אם זה יהיה בחוץ", אומר אדם בן עזרא, נגן על קונטרבס, המופיע מדי פעם ברחובות תל אביב, בעיקר כדי לקדם הופעות של להקתו. "זה באמת נותן צבע. גם כשאני הולך בסנטר ואני שומע פתאום כנרים או חליל שמנגנים זה נותן איזשהו אפקט, כיף ללכת ברחוב. זה נותן אווירה נעימה. יש פה הרבה אמנים ויוצרים וזה אחלה מקום לביטוי".

קפסוטו פנתה לחברי מועצת העיר תל אביב וביקשה עזרה. אחד מהם, יואב גולדרינג (עיר לכולנו), החליט להרים את הכפפה. גולדרינג מנסה להוביל כעת מהלך להסדרת מעמדם של אמני הרחוב. הוא מבקש להעלות למועצת העיר הצעה להעניק מעמד מיוחד לאמני הרחוב, כהבנת תרומתם לעיר. גולדרינג מעוניין להתבסס על מודל הפועל בלונדון, שם ועדה המורכבת ממוזיקאים עושה מבחן בסיסי לאמנים ומעניקה להם אישור להופיע בתחנות הרכבת התחתית בעיר. "אני חושב לייבא את הרעיון הזה, לעשות סדר מי מופיע איפה ומתי. היום יש מצב שאם יש מקום רווחי מאוד - כל הקודם זוכה או כל ד'אלים גובר".

הוא מציע להסדיר גם מכירת תקליטורים בהופעות הרחוב כדי לסייע לאמנים להתפרנס. ובכלל, מציע במקום להקשות עליהם, לתמוך בהם. "הרבה מהאנשים האלה, ברגע שהם חולים או מפסיקים להופיע, נשבר מטה לחמם. אין להם ביטחון סוציאלי", הוא אומר, "הרעיון הוא שתוקם קרן עירונית לתמיכה באמני הרחוב. התרומה הזאת לעיר היא משהו שצריך לתגמל ישירות מקופת העירייה".

עיריית תל אביב יפו מסרה בתגובה כי "המדיניות העירונית אינה אוסרת על קיום מופעי רחוב וניתן לראותם ברחובות העיר, אך אם מתקבלת תלונה בגין מופע רחוב כזה או אחר, האמן נדרש להתפנות. נציין כי העירייה תומכת באמני הרחוב והם משולבים תדיר בפעילויות אירועי החוצות שלה".



אמנית הרחוב תמר קפסוטו. כשביקשה להופיע בנמל יפו, עיר מגוריה, סולקה משם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות