המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
אזור מגורים
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

תודה לך, יואל: מחאה חדשה פרצה בהר הרצל

זה תמיד היה ה-טקס, לב לבה של הממלכתיות הישראלית המתגבשת. כמה דקות לפני השעה שמונה בערב היינו מתכנסים יחדיו בסלון הבית, סביב מקלט הרדיו הישן עם העינית הירקרקה והמרצדת במרכזו, לריטואל השנתי של האזנה לשידור מהר הרצל.

אמי אהבה את הטקס הזה מאוד, אנו בעקבותיה, והרדיו היה מביא לנו את הקולות הרחוקים: את נאומו של בעל השמחה - יו"ר הכנסת, את תיאור הדגלנים הצועדים בסך, את חיתוך הדיבור הנפלא והנצחי של גדול קרייני התנ"ך, עמיקם גורביץ', את דבר תריסר מדליקי המשואות - תמיד ניצול שואה אחד, פעיל חברתי, רב תורן, עולה חדש, אב שכול, דרוזי מחמד ותימני לקישוט - עד השיא המזכך, העברת הדגל למשמרת של יחידה כלשהי בצה"ל. היינו מהמרים אז איזו יחידה תזכה השנה בכבוד הגדול.

כך שמענו במהלך השנים את יוסף שפרינצק, קדיש לוז, ראובן ברקת וישראל ישעיהו, יושבי ראש הכנסת לדורותיהם, מפליגים בשבחי עצמנו עם רחש הרוח הקרה העולה מההר, שחודרת למיקרופון של "קול ישראל". מאז עשיתי לי למנהג לצפות בטקס הזה בטלוויזיה, שעדיין לא היתה בימיי הקדומים - לכבודה של אמי המנוחה ולתפארת מדינת ישראל.

הטקס הרהיב מאז. אותם התכנים, רק עכשיו בליווי קרני לייזר ותאורה מסוגננת, מיטב הטכנולוגיה והפירוטכניקה, שלל צבעים טכניקולור, והרוח שוב לא חודרת עוד למיקרופונים שהשתכללו; השנה חדרה אליהם, מעשה שטן, רוח חדשה, רוח פרצים, שגם מצלמות התעמולה של מרכז ההסברה ודברי המליצה של היו"ר לא יכלו לה.

הטקס היה השנה בסימן - תמיד הוא בסימן של משהו - הערבות ההדדית. מה יפה מזה. ראובן ריבלין נשא נאום מרשים ואמיץ בגנות האחידות ובזכות השוויון וחופש הביטוי, נושא תפילה לקול תשואות ההמון ש"נזכה לחוג עם גלעד שליט את חג העצמאות הבא", ואחר כך מיהר להדליק משואה לתפארת... איתמר. בובות-החיילים צעדו בסך, מדליקי המשואות הציתו אש, ואז, בין "לתפארת מדינת ישראל" אחד למשנהו, נפל דבר. יואל שליט, אחי החטוף, וחברתו יערה, זעקו לפתע: המלך הוא עירום, עירום ועריה.

השניים פרצו למרכז הרחבה נושאים שלטי מחאה: "אבא שלי אח שכול, אני לא רוצה להיות גם". איך אנחנו יודעים? ובכן, כמעט ולא ידענו. מרכז ההסברה לא רצה שנדע. מצלמותיו התעלמו מהמתרחש, העלימו את המתרחש, הסתירו את המבוכה, השתיקו את המחאה, כמו שנהוג בטקסים דומים במדינות סימפטיות פחות. ההצגה הגדולה חייבת להימשך ושום אח נסער של חייל חטוף לא יקלקלה. פתאום הסתבר שלא בשידור טלוויזיה חופשי אנו צופים, אלא בשידור מטעם. ערבות הדדית? רק בסימן; תפילה לגלעד שליט? רק בנאומים.

ובכל זאת נחשפנו, למזלנו, לתמונות-תוניס מהר הרצל: שדר ערוץ 10, שלומי אלדר, נסער מההדחקה, מההסתרה, מההכחשה, החליט לחרוג מהמנדט שהיה לו לדקלם טקס, והוא החל להשמיע דברים נוקבים בגנות ההסתרה. עמיתו צ'יקו מנשה, יחד עם מפיק המשדר, צילמו במצלמותיהם הפיראטיות את מה שקרה באמת בזמן שמדליקי המשואות דקלמו קלישאות. כמעט מחזות תחריר מההר הקדוש. צילומים קופצניים ביד רועדת, מחתרתיים וחתרניים, ובהם נראו שוטרים ואנשי ביטחון מסתערים באלימות על האח-המפגין ונושאים אותו בכוח משם, רק שלא יקלקל את השורה, רק שלא ישבית את המסיבה. יואל נותר בבדידותו. היו"ר ש"נשא תפילה" רק רגע קודם, לא נחלץ לעזרתו. רק המפייסת הלאומית, ציפי לבני, ניגשה להרגיעו.

הנה, כאלו הם בגדי המלך החדשים שלנו: מלך המאבק למען שליט הוא עירום. יואל שליט חשף את הערווה, את חרפת הנאומים הנבובים בזכות אחיו. ערבות הדדית, בלה בלה בלה, תפילה מקושקשת לשחרורו. מה לשחרורו ולתפילה, רובי ריבלין? שליט החליט להסתער על לב הקונסנסוס המפוברק. לא יפה, יואל, ככה מתנהגים? הנח לנאומים ולתפילות, שב בשקט. אל תפריע את מנוחתם. אל תפר את הסדר הטוב, שעל פיו אחיך מופקר ואנחנו מדברים. הרי די לנו בסרטים צהובים על המכוניות ובמטסי ראווה לשחרורו, אות למעורבותנו כי רבה. הרי התנועה ההמונית לשחרור אחיו, שלא היתה דומה לה להתחסדות ולצביעות - לא אמרה אמת מעולם. איש לא אמר את הדבר היחיד שצריך היה להיאמר לממשלה: שחררו 450 אסירים להיכן שצריך. די לתפילות, למסי השפתיים ולגלגולי עיניים, הגיע זמן האומץ - והוא נפקד. מבלי משים חשף שליט גם את הונאת השידור הטלוויזיוני בישראל: מרכז ההסברה, גוף מיותר ונפסד במדינה דמוקרטית, מראה לכם, בכל הערוצים, רק את מה שהוא רוצה שתראו. ישראל בת 63, נזכיר, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

ובמחשבה שנייה, לא רוח רעה פרצה שלשום למיקרופונים ולמצלמות בהר הרצל, אלא רוח אמיצה וחתרנית, שהגיע הזמן שתפרוץ סוף סוף אל חיינו. בבזל ייסד בנימין זאב הרצל את המדינה, ובהר הרצל נולדה המחאה. תודה לך, יואל שליט.



מאבטחים מפנים את יואל שליט, שהתפרץ לרחבת טקס הדלקת המשואות וקרא לשחרור אחיו, החייל החטוף גלעד שליט




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת