המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
אזור מגורים
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

קרב חוזר על הצליחה

טעם ספרותי, טענה להפרת חוזה וויכוח על חופש אקדמי עומדים במרכז התכתשות משפטית בין מחלקת ההיסטוריה של צה"ל לחוקר מלחמת יום הכיפורים ד"ר עמירם אזוב

באולם של השופטת יהודית שבח בבית המשפט המחוזי בתל אביב מתנהל קרב שלא היה צריך להתקיים, ודאי שלא בין כותלי בית המשפט. זהו מאבק בין מחלקת היסטוריה בצה"ל לד"ר עמירם אזוב, שהיה עד לפני כשנתיים חוקר במחלקה.

מחלקת ההיסטוריה, באמצעות משרד הביטחון ופרקליטות המדינה, הגישה נגד ד"ר אזוב כתב תביעה, שעיקריו שימוש לרעה בחומר ארכיוני, בחלקו סודי, שהגיע לידיו מתוקף עבודתו, ופגיעה בזכויות היוצרים של אותו חומר. ברקע התביעה עומדת כוונת ד"ר אזוב להוציא בקרוב ספר בהוצאה אזרחית ("דביר") על מהלכי הצליחה של צה"ל במלחמת יום הכיפורים ב-1973. ב-14 באוקטובר, לאחר שכוחות הפלישה המצריים נבלמו בסיני, החליטה ממשלת ישראל להורות לצה"ל לצלוח את תעלת סואץ ולהעתיק את המערכה לאדמת מצרים באפריקה.

מאחורי כתב התביעה, המנוסח בלשון יבשה, וכתב ההגנה, שלשונו ציורית ונמלצת משהו, יש לא מעט יצרים, המעלים לסדר היום גם נושאים חשובים כחופש הביטוי ונגישות לארכיונים ושאלות כגון למי שייכת ההיסטוריה, מהו חופש אקדמי ומדעי בארגון צבאי, ומה מהות הכפיפות של חוקר המועסק במחלקת ההיסטוריה של צה"ל לממונים עליו.

בעין הסערה עומדים שניים: הנתבע, ד"ר אזוב, וראש מחלקת היסטוריה בצה"ל, פרופסור אלון קדיש.

ד"ר אזוב, בן 60, כדורסלן בעבר ובן למשפחת כדורסלנים ששיחקה בשנות ה-60 בקיבוץ משמר העמק, הוא רב סרן במילואים, ששירת בחיל הרגלים ובחיל התותחנים. אזוב למד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב וקיבל תואר דוקטור על עבודה שעניינה היסטוריה צבאית רומית. כאיש מילואים צורף למחלקת היסטוריה של צה"ל. אחר כך נחתם עמו חוזה, ולפיו יועסק במחלקה וישקוד על חקר מהלכי מלחמת יום הכיפורים בחזית הדרום, מנקודת המוצא של רמת חטיבה, אוגדה ופיקוד הדרום.

בתפקיד זה עבד ד"ר אזוב תחת כמה ראשי מחלקה, בהם ד"ר בני מיכלסון, ד"ר יגאל אייל וד"ר שאול שי. שני מחקרים מהארבעה שתיכנן, העוסקים באירועי המלחמה - "בלימה" ו"מגננה" - שסיווגם הוא "סודי" - הושלמו והופצו כמקובל בצה"ל. ד"ר אזוב השלים את חיבור המחקר השלישי, "צליחה", ושקד על הכנת המחקר הרביעי "הכרעה". ב-2008 מונה לעמוד בראש המחלקה פרופ' קדיש. קדיש, היסטוריון צבאי, קיבל את תואר הדוקטור באוניברסיטת אוקספורד, הצטרף לאוניברסיטה העברית שבה הוא מלמד עד היום, והתמחה בין היתר בחקר מלחמת השחרור.

בין השניים התגלעה עד מהרה מחלוקת, שהגיעה בסופה לבית המשפט. ד"ר אזוב טוען, כי אף שמחקרו השלישי, על הצליחה, עבר עריכה לשונית, דרש ממנו פרופ' קדיש להכניס בו תיקונים סגנוניים. "מילא אם היה מעיר לי הערות מתודולוגיות", אמר, אבל "הוא סבר כי לשוני ספרותית וצבעונית מדי". משסירב להיענות לבקשת הממונה עליו, הודיע פרופ' קדיש שהוא גונז את המחקר.

ד"ר אזוב פנה לקבלת סיוע מהרמטכ"ל אז, גבי אשכנזי, ומקציני צבא נוספים. הוא גם שלח קובלנות למבקר המדינה ופנה לבקש סעד מהשר משה יעלון. בסופו של דבר נעשה ניסיון להגיע לפשרה אצל הממונה הצבאי על פרופ' קדיש, תא"ל אלי רייטר, אך הניסיון כשל. ד"ר אזוב, שקיבל על מחקרו שנגנז שכר של 120 אלף שקל, התעקש שלא לתקן את מה שדרש ממנו פרופ' קדיש, התפטר מעבודתו במחלקת ההיסטוריה והחליט לפרסם ספר שיעסוק בצליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים.

בתגובה החליטה מחלקת ההיסטוריה לתבוע אותו בבית המשפט המחוזי. "המחקר כלל אי דיוקים עובדתיים ושימוש במינוחים שאינם מקצועיים, ונכתב בסגנון שאינו מקובל בכתיבה אקדמית בכלל ובהיסטוריה מוסדית בפרט", נטען בכתב התביעה. עוד נטען, כי ד"ר אזוב בהחלטתו לפרסם ספר הפר בעצם את התחייבותו החוזית, שבה נקבע במפורש ש"החוקר ישתמש בחומר המופקד בארכיון צה"ל או במחלקת היסטוריה בצה"ל אך ורק לביצוע המחקר, ולצורך מחקר זה בלבד". במלים אחרות, צה"ל רואה בהתנהלות ד"ר אזוב הפרת חוזה.

מנגד, ד"ר אזוב מפרש את המאבק במונחים מוסריים. הוא גורס, כי יש ניסיון להגביל את פעילותו האקדמית המדעית או הספרותית. בכתב ההגנה שלו נטען, שגניזת המחקר "אינה רלוונטית לזכותו לפרסם את הספר המקורי העצמאי והחדש שלו".

אין זו הפעם הראשונה שנגנזו מחקרים שחוברו במחלקת היסטוריה של צה"ל. אך לרוב זה היה בשל חשש מגילוי מעשים מביכים (לדוגמה, מחקר על מבצע סיני חשף בהערת שוליים כי חיילי צה"ל רצחו שבויי מלחמה מצרים), או מפגיעה בתדמית הצבא ובכבוד קצינים בכירים ויחידות.

גם אין זו הפעם הראשונה שנשמעות טענות שחוקרים מטעם צה"ל - או גופים של מערכת הביטחון כמו השב"כ או המוסד - שנהנו מגישה לחומרים סודיים בארכיונים, ניצלו זאת לרעה והשתמשו בהם לפרסום ספרים או מאמרים שלא לצורכי מערכת הביטחון. אך הפעם המחלוקת שונה. שני הצדדים מסכימים כי המחקרים של ד"ר אזוב, אלה שהופצו בצה"ל ואלה שנגנזו, אין בהם גילויים מרעישים.



גשר שצה''ל הניח על תעלת סואץ, אוקטובר 73'. המחקר נגנז מטעמים סגנוניים




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 ראה באתר גוגל הנס משמיים --בסיס טסה הפצץ 73 10 6 -- 4 לפנות בוקר מאיר 73 10 5 גטר
  • 08:27
  • 06.02.12

הסיפור שראיתי במו עני ---ראש גשר מיצרי חדר לעמק סיני 73 10 6 --לא ראיתי ספר אחד שיצא לאור כולל ספרים של ברגמן מעתון ידעות שמספר את האמת. הנס משמיים הוא האמת שמסתירים.

  •   מצתער לחצו אותי לא לספר את האמת רונן ברגמן עתון ידיעות אחרונות
    • 12:43
    • 20.02.12

    אתכם קוני הספר זמן אמת הסליחה.

  •   צומת טסה רחוק מהתעלה 50 קילומטר גם היום צהל ישן שנה עמוקה
    • 21:56
    • 17.03.12

    מדוע אמצעי התיקשורת הרדימו את צהל חזק חזק מאוד מאד כיום ? מדוע העברו 80 אחוז מהתחמושת שהיו במחסני צהל בישראל לרישות הפלסטינאית ?

  •   ביום 73 10 5 בסיס טסה נישלחו כול החילים הביתה לחופש עי צמרת צהל בסיס טילים נגד מטוסים נינטש 73 10 5
    • 18:05
    • 06.04.12

    בסיס טילים נגד מטוסים בצומת טסה נינטש מחילים בפקודת צמרת צהל שהגיעו לבסיס ביום 73 10 5 בשעות הצהרים נאמר לחילים לצאת לחופשת החג וכעבור שעה גם צמרת צהל עזבו את הבסיס והבסיס נישאר ריק מחילים , בתגובה למאיר גטר כותב הנס משמיים.

02 בסיס רפידים היה אמור ליפול לידי צבא מיצרים בשעה 5 או 6 לפנות בוקר 73 10 6 צמרת צהל ארגנו את הקרסה של צהל
  • 15:59
  • 02.04.12

בשעה 4 לפנות בוקר ראש גשר מיצרי חדר לעומק סיני 50 קמ מהתעלה . ומצומת טסה לרפידים בסיס ראשי בסיני ב-5 או 6 בבוקר הצבא המיצרי היה אמור להכנס לבסיס רפידים ולטהר מהצבא הישראלי שהיו ישנים חזק מאוד מאוד . בסיס רפידים היה אמור לשמש את מיצרים ככוח עזר למלחמה בצהל. אין צורך שצהל יגב בתגובה מתחמקת .

03 ראש גשר 45 קילומטר בעמק סיני. אטיס
  • 17:11
  • 15.04.12

שרתתי ברפידים ביום 73 10 6. אם אני מבין נכון נשעה 5 בבוקר היתי אמור להיות מת כשצבא מיצרים שוחטים את החילים במיטות בתיכנון צמרת צהל ?

04 נשלחו פגזים מעומק המדינה לסיני תעלת סואץ 73 10 5 ליחידות הלוחמות איפו הפגזים ? בחיפה .מה?
  • 16:36
  • 11.05.12

ראה בספר זמן אמת את משלוח התחמושת מעומק המדינה ,אין הסבר מדוע רק בחיפה היו פגזים של התותחים . כך פעל האויב מבפנים תותחים ללא פגזים תוכנית מוצלחת לחיסול המדינה . צבא בלי תחמושת. אין צורך להגיב תמשיכו לישון. לשון . לשון .

  •   אין צורך להגיב תמשיכו לישון . לישון . לישון צהל בתרדמת עמוקה מאוד
    • 21:22
    • 12.05.12

    ואים תגיבו מי ישמע אותכם ? נכון רק הקדוש ברוך הוא.