לשחאדי סלמאן, בן 35 מהיישוב אעבלין, לא עזרה העובדה שסיים תואר במדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן בממוצע ציונים 94. גם לא עזרה לו תעודת הנדסאי תוכנה שברשותו. כשסיים את הלימודים, ראה איך היהודים שלמדו איתו מצאו עבודה בעוד הוא, במקרה הטוב, רק הוזמן לראיונות: "כשכבר הוזמנתי, לא התקבלתי", הוא אומר.

לפני כשנה הצליח סלמאן להתחיל לעבוד במקצוע שאותו רכש, כאשר התקבל לעבודה בחברת MIT soft שבאזור התעשייה בנצרת. העבודה בתעשיית ההיי-טק בקרב האקדמאים הערבים היא כה יוצאת דופן עד כדי כך שסלמאן מספר כי ביישוב מגוריו, שבו חיים כ-11 אלף תושבים, יש רק עוד ארבעה עובדי היי-טק. "אנחנו מכירים אחד את השני וכל היישוב מכיר אותנו, בגלל הייחוד הזה", הוא אומר.

נקודת המפנה עבור סלמאן היתה השתתפות במסלול הכשרה של "צופן", ארגון ללא מטרות רווח שפועל להגדלה דרמטית של מספר המהנדסים הערבים בתעשיית ההיי-טק. לאזור התעשייה העלוב של נצרת, לבניין שבו פעלה בעבר מתפרה ובקומת הקרקע שלו פועל שירות התעסוקה, מגיעים בשנתיים האחרונות עשרות צעירים ערבים, אקדמאים בוגרי לימודי מדעים מדויקים, למסלול הכנה לתעסוקה במקצוע הנחשק. עד כה הצליחו כ-90 משתתפים, שהם 85% מבוגרי "צופן", להשתלב בחברות שונות.

בעמותת "צופן" מאמינים כי כבר בשנים הקרובות סיפורים כמו זה של סלמאן יהיו פחות ופחות יוצאי דופן, וכי אחרי "דור החלוצים" שלו ושל חבריו הבודדים למקצוע יתווספו לענף עוד כ-1,000 עובדי היי-טק ערבים.

בינתיים, מצב התעסוקה בתעשייה עגום למדי. לדברי יוסי כותן, מנהל מרכז הפיתוח וההכשרה של "צופן" בנצרת, "היום מועסקים רק כ-500 ערבים מתוך כ-84 אלף מהנדסים בהיי-טק. זה נתון קשה. האוכלוסייה הערבית מודרת מההיי-טק באופן מוחלט, למרות שיש כ-2,500 בוגרי אוניברסיטאות ערבים שלמדו בתחום המדעים המדויקים בעשר השנים האחרונות. בנוסף להם יש 3,000 בוגרי מכללות במקצועות אלה".

לדברי מוחמד זחאלקה, בן 40 מכפר קרע ומנהל חברת MIT soft שבה מועסק סלמאן, עידוד היי-טק הוא אינטרס מובהק של המדינה: "בנצרת, עיר של כ-70 אלף תושבים, יש היום ארבע חברות היי-טק. זה נתון שממחיש את הפער ואת תחושת הפספוס. זה הפסד לצעירים האלו והפסד נטו לכלכלה בארץ. בכל אקדמאי כזה המדינה השקיעה כסף רב שיורד לטמיון או שעובר לחו"ל".

כותן, יחד עם מנכ"ל "צופן" סמדר נהב ורו"ח סאמי סעדי, הממונה על קשרי הקהילה בארגון, החליטו להקים את הארגון לפני קרוב לשלוש שנים. "ככאלה שבאים מתוך תעשיית ההיי-טק ועם רקע חברתי ופעילות בארגונים שפועלים בשותפות יהודית-ערבית, אמרנו: 'נהיה אלה שננסה להתגבר על אי השוויון התעסוקתי'", מתמצת כותן את החזון. לדברי נהב, "במקצוע הרפואה הוכח כבר שכשנותנים לכישרון האישי לבוא לידי ביטוי ניתן לשבור את תקרת הזכוכית. אנחנו רוצים שחוקי השוק ישחקו".

עאמר יחיא, בן 28 מכפר קרע, בוגר לימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת ת"א, לוקח בימים אלו חלק במסלול ההכנה של "צופן". במשך תקופה ארוכה לא מצא עבודה בתעשיית ההיי-טק וכבר החל לעבוד כמורה למתמטיקה, כפי שעושים לדבריו אקדמאים רבים מאוד בחברה הערבית. לדבריו, בהכשרה הוא מקבל "ידע חדש בתוכנה ומבצע הרבה עבודה מעשית. יתרון נוסף הוא העובדה שמרצים בפנינו אנשים שבאים מתוך התעשייה ועוזרים לנו בתחומים רבים מתוך ניסיון. לדוגמה, אנחנו מקבלים סדנאות שקשורות לראיון. אני התנהגתי בראיונות באופן טבעי, עכשיו אני מבין שאני צריך להבליט את היתרונות, לא להצטנע. אצלנו בחברה מקובל יותר להצטנע, לכבד את המבוגר ובעל הניסיון. בראיון צריך לדעת לשווק את עצמך".

נהב מונה כמה סיבות להדרת האקדמאים הערבים מההיי-טק. לדבריה, "מדובר קודם כל בתעשייה שנוטה להיות הומוגנית, לתוך זה נוצק גם הפער הערבי-יהודי; פשוט לא מכירים אחד את השני. יש גם הפרדה גיאוגרפית קשה, לערבי קשה לגור בערים במרכז הארץ, החל מקושי בחינוך לילדים וסיבות נוספות. לכן, עד שתיגמר ההפרדה הזאת צריך להקים את התעשייה קרוב למקומות המגורים של האוכלוסייה הערבית בצפון".

"מלמדים את הצעירים לדוג, אבל כשהם חוזרים הביתה הם רואים שאין ים", מצייר סעדי את הבעיה שבה נתקלים אקדמאים רבים. לדבריו, "התעשייה לא קיימת ביישובים הערביים, כשרק מתחילים עכשיו לפתח אותה בנצרת, רואים את הפוטנציאל שקיים".

גורמים אלו הביאו לפן נוסף בעשייה של "צופן", והוא היותו של הארגון גורם שמעודד את התעשייה להגיע למרכזי האוכלוסייה הערבית בצפון. לדברי כותן, "מצד אחד נכין את האוכלוסייה לעבודה בתעשייה, ומצד שני ניצור כאן תנאים סביבתיים כדי שהתעשייה תבוא לפעול פה, כמו הטבות מדינה, תיאום עם הרשות המקומית, למצוא נדל"ן מתאים ועוד. מרכז הפיתוח של 'אמדוקס' בשדרות הוא דוגמה לכך שניתן לעשות זאת. במרכז שתוכנן להעסיק 50-60 איש, עובדים היום 500 איש. ברגע שהצעירים ראו שיש אופק, כמות הסטודנטים למדעי המחשב באזור שדרות הוכפלה. למה שזה לא יקרה גם בנצרת?".