המשורר מאיר ויזלטיר, הסופר יורם קניוק והפרופ' מנחם פרי מתחו בסוף השבוע ביקורת חריפה על משרד החינוך, שאסר על מורה לספרות בתיכון בכפר סבא ללמד משירי יונה וולך.

בשבוע שעבר פורסם כי בעקבות תלונות של הורי תלמידים, הנחה המפקח על מקצוע הספרות במשרד החינוך, שלמה הרציג, את המורה עדנה רש ואת בית הספר התיכון "רבין" להפסיק ללמד שירים בעלי תכניים מיניים פרי עטה של וולך. ההנחיה עוררה את זעמם של תלמידים רבים אשר התגייסו למען מורתם, ובסוף השבוע הצטרפו אליהם כמה מבכירי המשוררים והסופרים בישראל.

"זה הזמן לשאול מי זה שלמה הרציג", אמר אמש ויזלטיר. "אני לא שמעתי את שמו. יכול להיות ששום אדם שקשור במקצוע הספרות או בהוראת הספרות לא שמע את שמו. אולי גם אנשים באוניברסיטה לא יודעים מי זה שלמה הרציג. אולי שלמה הרציג רוצה לרוץ לכנסת מטעם מפלגה דתית-לאומית, אולי הוא בכלל לא קרא שירה מאז שהוא למד בבית הספר, אולי זה בכלל נראה לו תמוה שמלמדים שירים בבית הספר. אולי הוא חושב שלא צריך ללמד שירים אלא רק איך מניפים את הדגל במסדר. את הדגל במסדר מניפים בעזרת חבל ולא בעזרת שיר".

לדברי קניוק, גורמים דתיים קיצוניים השתלטו על השיח הציבורי. "אנחנו לאט לאט נהיים איראן קטנה, אנחנו הולכים לכיוון איראן. כולם מדברים על איום הפצצות של איראן והטילים אבל שוכחים שהדבר הכי נורא זה הדת המחורבנת הזאת שהיום היא פורחת. הם משתלטים על חיינו. זה נורא מה שהם עשו לדת היהודית. יונה וולך היא משוררת נפלאה".

לצד השיר "אתה חברה שלי" של וולך, משתמשים המורים עדנה רש ורגב יעקובוביץ - ב"בית מדרש ישראלי" שהם מעבירים בתיכון "רבין" - בשורה ארוכה של טקסטים ספרותיים מעוררי מחלוקת. המטרה, מסבירים השניים, איננה "להתחבב על הנוער" או יצירת פרובוקציה לשם פרובוקציה, אלא "עידוד חשיבה וביקורת אצל התלמידים - דבר שמערכת החינוך ויתרה עליו לחלוטין", אומר יעקובוביץ.

שיעורי "בית מדרש ישראלי" מועברים ב"רבין" כבר שלוש שנים. במסגרתם בוחרים תלמידי כיתות י'-י"ב שני נושאים במהלך השנה, הנידונים בצוותא ובפתיחות מרבית, במשך כשעתיים בכל פעם.

בין הנושאים: "האמונה באלוהים: אופיום להמונים או מחויבות לערכים", "הצבא כמבחן לישראליות", "על דמות הערבי בישראל - גיס חמישי או אזרח חופשי", "מה בין חיזור לניכור בין המינים", ועוד. השיר של וולך, אותו אסר משרד החינוך ללמד, הושמע במסגרת דיון על "גאווה ודעה קדומה: זוגות חד מיניים - סטייה או בחירה".

לדברי יעקובוביץ, "מערכת החינוך ויתרה לחלוטין על התפקיד המהותי שלה - עיצוב אזרח פעיל בתוך החברה - ונשארה רק בתחום המקצועי, העברת ידע ובחינות בגרות. אף אחד לא רוצה להתעסק בקונפליקטים, אבל בני נוער שהם קצת יותר פיקחים מהמבוגרים דורשים זאת מאתנו, תובעים שנלמד אותם במובן הרחב והאמיתי".

לדברי פרופ' פרי, "תוכני שיעור זה לא דבר שאפשר לקבוע מבחוץ. זה תלוי בכיתה, תלוי במורה ותלוי בסוג הקשר בין המורה לתלמידים. כיתה טובה אפשר ללמד כל דבר. כשהייתי מורה בבית ספר תיכון לפני עידן ועידנים, לימדתי שירים של יעקב שטיינברג וביניהם שיר שמתאר אשה מנקודת ראות של גבר לאחר האורגזמה. הצביע אחד הבנים בכיתה ואמר: ?המורה, איך אתה חושב שאנחנו יכולים להבין שירים על חוויות שלא התנסינו בהן?'. צריך לזכור שזה היה בשנות השישים. בספסל האחרון ישב תלמיד בשם יהודה ליבס, הלא הוא פרופ' ליבס, והוא נשמע מהמהם לעצמו באופן שכל הכיתה שמעה: ?וממצרים יצאת?'".

"המסקנה שלי מכל הפרשה היא שיש לנו מזל, שהרווחתי את האפשרות לשאול שאלות", אומרת גלי סיטון, תלמידת כיתה י"ב ב"רבין" ואחת ממובילות ההתגייסות למען רש, "בלי השיעורים האלה מה הסיכוי שילדה מתבגרת תפתח תלמוד?".

ביום שישי, לאחר פרסום הכתבה ב"הארץ" על התגייסות התלמידים למען מורתם, שוחח שר החינוך, גדעון סער, עם רש. לדבריה, אמר לה סער כי "מערכת החינוך היא ממלכתית ולכן יש מגבלות שונות", ואולם הוא בודק את הפרשה כולה. עוד מספרת רש כי סער אמר שהוא מצטער על מה שעברה וביקש "שארגיש מוגנת".

בעקבות התלונה שהוגשה נגד רש, הבהירו גורמים במשרד החינוך כי אין כל כוונה לפתוח נגדה בהליכים כלשהם. משרד החינוך ביקש שלא להגיב לתוכן השיחה בין השר למורה.

מאיר ויזלטיר


יורם קניוק