המטיילים השאירו הרס, והמעיינות ליד בית שאן ייסגרו לכלי רכב

הדילמה של הרשויות: לפתח פינות נוי ולהסתכן בכך שהמבקרים יהרסו אותן, או לשמור אותן חבויות מהציבור

פארק המעיינות הסמוך לבית שאן ייסגר לתנועת מכוניות, לאחר שבמשך תקופה ארוכה השאירו אחריהם המוני המבקרים הרס. הכניסה לפארק, שכולל בתוכו את משולש המעיינות עין שוקק, נחל הקיבוצים ועין מודע, תתאפשר ברגל, באופניים או בכלי רכב חשמליים קטנים, שיועמדו להשכרה. בנוסף, המטיילים יוכלו להיעזר בהסעות לפארק שייצאו מגן השלושה (הסחנה), במתכונת קבועה. ההחלטה התקבלה על ידי כל הגופים הקשורים לניהול הפארק: קק"ל, רשות הטבע והגנים, רשות ניקוז ירדן דרומי, ומשרדי התיירות, החקלאות והגנת הסביבה.

במשך שנים ארוכות אזור המעיינות היה מוכר רק לתושבים ביישובי הסביבה ולמטיילים יודעי דבר. לפני כמה שנים נסללו דרכים בין המעיינות והוקמו פינות נופש ליד המים. הפינות החבויות נחשפו והמוני נופשים החלו לפקוד את המקום.

לדברי מנהל גן השלושה, יהודה כרמי, "מהרגע שהמעיינות התגלו הגיע גל עצום של מבקרים שהעדיפו לבלות במקומות מוסדרים - בלי שיצטרכו לשלם. הדבר הביא להרס שכלל ניתוץ ספסלים, שריפת פחי אשפה ועצים ולהצטברות כמויות אשפה אדירות".

לדברי רמון בן-ארי, מנכ"ל רשות ניקוז ירדן דרומי, "על פי סקר שהזמנו מחברת ?גיאוקרטוגרפיה', ב-2008 הגיעו למעיינות 200 אלף בני אדם, רובם המכריע בין מאי לאוקטובר. ב-2009 כבר הגיעו יותר. מה שקרה הוא שלא הצלחנו, באמצעים העומדים לרשותנו, לנהל את השטח. נאלצנו להתמודד עם תופעות ונדליזם שכללו ניתוץ ברזי מים, עלייה על שדות חקלאיים ודריסת צינורות השקיה, כריתת עצים ועוד".

לבאים לאזור בחודשי הקיץ אכן מתגלה תמונה של אלפי נופשים שמתגודדים במעיינות וסביבם, רכבי שטח חונים על שפת המים, ונהגי טרקטורונים חגים מסביב וחורצים שבילים בתלי עתיקות.

לדברי כרמי, "המקרה הזה מעלה באופן חריף את הדילמה: האם להשאיר מקומות חבויים מפני הציבור, או לפתח אותם? במקרה של המעיינות, השאלה כבר לא רלוונטית, כי האזור פותח מתוך כוונה טובה, אבל כעת הוא הידרדר עד למצב של פגיעה בטבע. גם המבקרים כבר לא נהנים, שלא לדבר על זה שתושבי האזור כבר לא מגיעים לבלות במעיינות".

בעקבות המצב ביקש יורם קרין, ראש המועצה האזורית עמק המעיינות, לשנות את התמונה. לדברי קרין, "על המועצות האזורית מוטלת האחריות של ניהול השטחים הפתוחים. בפני מי שמופקד על כך ניצבת תמיד הדילמה של פיתוח מול שימור. הדרך הנכונה היא לפתח באופן מושכל".

כרמי ובן-ארי מבקשים שניהם להבהיר כי אין כוונה לגבות כסף בעבור הכניסה לפארק. "אנחנו רוצים להשאיר את המקום פתוח ולתת לציבור את מה שמגיע לו - שלא ייתקל בערימות אשפה ושייהנה מחוויית נופש", אומר בן ארי.

"אנחנו מנסים להחזיר את הגלגל לאחור מבחינת הטבע", מסביר כרמי. "לדוגמה, יש חיות שהלחץ האדיר על השטח הבריח אותן מכאן, כמו הלוטרות. כעת ננסה להחזיר אותן. מצד אחד אנחנו רוצים שהנופשים ימשיכו לבוא וליהנות, אבל מצד שני אנחנו רוצים לשמור על הניקיון, על המים, הצמחייה ובעלי החיים".

עלות תחזוקת פארק המעיינות נאמדת במאות אלפי שקלים בשנה, וברשויות מוטרדים מהעלייה בהוצאות כתוצאה מההרס והלכלוך שגורמים המבקרים הרבים. "יש הרבה חששות ואי ודאות", אומר בן-ארי. "מה שבטוח - יותר גרוע מהמצב היום לא יהיה".



פארק המעיינות, שלשום. מנכ''ל רשות ניקוז ירדן דרומי, רמון בן-ארי: מה שבטוח - יותר גרוע מהמצב היום לא יהיה

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פעילות
המלצות
הפופולריות בחינוך וחברה
פרסומת