על מרפסת בניין עיריית תל אביב-יפו הפונה לכיכר רבין, תלוי כבר שלוש שנים שלט צנוע ואופטימי המבשר לעוברים ושבים כי מיזם שיפוץ הבניין "יצא לדרך". אלא שמאז הקיץ האחרון, עת הוקם באיחור של חצי שנה לפחות מרכז השירות החדש בקומת הכניסה ובקומה שמעל, דבר לא התחדש בבניין. תוכנית השיפוץ - שכוללת פעולות שונות ב-12 הקומות הקיימות והוספת שלוש קומות - אמורה להסתיים ב-2011-2012, אולם כיום היא מוקפאת ואין כל סימן להתחדשותה..

מעבר לקיפאון, הסימנים מראים התנהלות בעייתית מתמשכת של המיזם הגרנדיוזי. עד לפני שנה התנהל מאחורי הקלעים סכסוך בין אחד משני אדריכלי המיזם, אסף לרמן, ובין חברת הבת העירונית "עזרה וביצרון", האחראית על השיפוץ. הסכסוך התגלגל לפתחה של ועדת האתיקה של המהנדסים והאדריכלים של משרד התמ"ת, בראשות האדריכל צבי מוססקו.

את הפנייה לוועדת האתיקה יזמה חברת עזרה וביצרון עצמה לפני שנה. החברה ביקשה להיפטר משירותיו של אסף לרמן, אך מכיוון שהוא סירב לחתום על כתב ויתור, נאלצה עזרה וביצרון לפנות לוועדה כדי להכניס אדריכל אחר במקומו. בפניית החברה לוועדה צוין כי כבר בחודש דצמבר 2008 היא הודיעה ללרמן כי החוזה עמו מבוטל לאלתר, עקב "הפרות מתמשכות חוזרות ונשנות של החוזה" על ידי משרדו ומכיוון שהיא סבורה שהמשך העסקתו ימנע את קידום המיזם.

במכתב שבו הודיעה עזרה וביצרון ללרמן על ביטול החוזה, נכתב כי שיאה של הפרת החוזה מצדו התבטא בכך שהוא לא הכין את בקשת ההיתר עבור ועדת הרישוי, שאמורה היתה לאפשר את השינויים המתוכננים במרכז השירות. שינויים אלה כללו יוזמות של מתכנן אחר - מעצב הפנים של מרכז השירות. לטענת החברה, לרמן תירץ תירוצים שונים לכך שלא סיים להכין את הבקשה, ובהם דרישות כספיות שונות מהחברה.

לרמן לא נותר חייב. במכתב ששלח באמצעות עורך דינו מרדכי רז לוועדה, טען כי קצפה של עזרה וביצרון יצא עליו בין היתר בשל אי הסכמתו לשמש "חותמת גומי" לתוכניות בלתי ראויות שככל הנראה תוכננו על ידי מתכנן בלתי מורשה. בנוסף טען לרמן כי התריע בפני העירייה שהצעות התכנון לקויות ויובילו לתוצאות פחות טובות בעלות גבוהה יותר, וכי עזרה וביצרון ביצעה עבירות בנייה בניגוד לחוק ובניגוד לדרישות הבטיחותיות המחייבות - "כאשר עקב כך עלולים להיגרם סיכונים בטיחותיים של ממש". לגבי הטענות על הדרישות הכספיות נטען במכתב כי דווקא עזרה וביצרון היא זו שהפרה פעם אחר פעם את החוזה בכך שבין היתר לא שילמה לו במועד או בכלל את הסכומים שהגיעו לו על פי החוזה ועל פי החוק.

מסמך אחר שהועבר מטעמו של לרמן לוועדת האתיקה והגיע לידי "הארץ" מפרט את השינויים שבוצעו לכאורה בפועל וללא היתר בבניין העירייה. בין היתר נטען שמעצב פנים במרכז השירות שינה תוכנית מילוט מהבניין, "למרות שאין לכך היתר או אישור מכבי אש".

עוד טען לרמן כי בוצעו שינויים נוספים ללא היתר, כמו החלפה במיקום חדרים, ואף פתיחת פתח בגודל של 2X2.5 מטרים. פתח זה, כתב לרמן, היווה סכנה בטיחותית: "הפגיעה בשלד המבנה היא חמורה ביותר מאחר שהגרעין מהווה רכיב מייצב מרכזי הבנוי כמקשה אחת, ובעבר לא אושרו בו פתחים קטנים בהרבה מחשש לקריסה אפשרית! ... נעשתה פנייה דחופה להנהלת הפרויקט שלוותה בהתראות חמורות על סכנה לקריסה של הבניין". לאחר פנייה זו, מצוין במכתב, הובא לאתר מהנדס בניין נוסף על זה שעבד במרכז השירות, במיוחד כדי לתת ייעוץ - איך ניתן לחזק בחזרה את הגרעין.

יש לציין כי המסמך המתאר את עבירות הבנייה נכתב במארס 2009, לפני פתיחת מרכז השירות. בסוף מכתבו מציין לרמן כי מאוחר יותר הוצא היתר חדש בעריכת מנחם כהן - אדריכל הבניין המקורי שמועסק אף הוא במיזם - שהכשיר בדיעבד את תכנון מרכז השירות.

לא לבד במערכה

לא רק לרמן קבל על הכשלים התכנוניים במיזם; לחלק מקבילותיו הצטרף מנחם כהן. במכתבים ששלחו השניים בסוף 2007 למנכ"ל חברת עזרה וביצרון אלי גינזברג, כתבו: "חובתנו המקצועית להתריע בפניך על מהלך עניינים שגוי ומסוכן... אשר יוביל לבטח את הפרויקט למחוזות בלתי צפויים ויגרום לעלויות בלתי מתוכננות, עיכובים בלוחות זמנים ולאיכות סופית ירודה ולא הולמת לפרויקט ציבורי חשוב שכזה".

לטענת השניים, מתכנן הפנים של מרכז השירות "אינו מוכשר כאדריכל או מעצב פנים, אלא כמעצב מוצר בלבד, ואת התוכניות ערך אדריכל זוטר שנשכר... לצורך העניין! אין טעם להכביר במלים על הפסול במהלך עניינים שכזה", כתבו.

ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל כבר הספיק להביע את תמיכתו בלרמן. במכתב שהוציא בפברואר 2009 מנכ"ל הארגון ליאור בר-און, אל חברת עזרה וביצרון, כתב כי "מעבר לעובדה שעל פי חוק המהנדסים והאדריכלים אין מעצב פנים רשאי לבצע עבודות תכנון, הרי שאין לצפות מאדריכל לחתום על בקשה להיתר שינויים כאשר רכיבי התכנון לא בוצעו במלואם על ידו ובתיאום עמו". בר-און הוסיף כי "ככל שהתיאור משקף את שאירע, לא ייתכן שיבטלו הסכם עם אדריכל רק משום שאינו מוכן לפעול כפי שהנכם מבקשים, כל שכן כאשר הבקשה מלכתחילה איננה תקינה". בר-און ביקש את תגובת עזרה ביצרון לדברי לרמן שעל בסיסם ניסח את מכתבו, אך לא קיבל מענה עד כה.

מסמך נוסף ששלח לרמן לוועדת האתיקה נוגע לתכנון מרפסת התצפית על גג הבניין. במסמך זה ציין כי בישיבת ועדת היגוי שהתקיימה בהשתתפות בכירים בעירייה, נבחרה תוכנית שלפיה יתווספו שלוש קומות "מרחפות" מעל לקומה ה-13, שתהפוך למרפסת לציבור הרחב. הציבור יוכל, על פי התכנון, לעלות למרפסת זו ולהשקיף על העיר והכיכר מלמעלה. באותה ישיבה אמרה אדריכלית העיר דאז, דניאלה פוסק, כי היא תומכת בחלופת הקומות המרחפות "בשל המשמעות הציבורית הכל כך מהותית שהיא מייצרת. מדובר במתנה לעיר ותושביה". אלא שבאותו מסמך כתב לרמן כי מי שהחליט בסוף לפסול את פתיחת המרפסת לציבור הרחב הוא ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, בעצמו. כיום מתוכננת במרפסת העירונית מסעדה.

לא הפעם הראשונה

אין זו הפעם הראשונה שבה נדחק לרמן ממיזמים שאותם הוא מתכנן עבור חברות בת של עיריית ת"א. לרמן גם נדחף אל מחוץ למיזם שיפוץ היכל נוקיה, שאותו הוביל עבור חברת "היכלי הספורט" העירונית. בכתב התשובה שלו לוועדת האתיקה קושר עורך דינו בין שני המקרים וטוען כי הסכסוך בהיכל נוקיה התגלע בין היתר על רקע התראותיו של לרמן על עבירות בנייה מרובות שבוצעו בהיכל ופגעו במיזם כולו ובבטיחות הקהל. בנוגע להיכל נוקיה, לפחות שתיים מהתראות לרמן התבררו כנכונות, שכן הן הוכשרו בדיעבד בוועדת הרישוי.

יום לפני הדיון בוועדת האתיקה הגיעו עזרה וביצרון ולרמן להסכם, שבמסגרתו פרש לרמן מהמיזם וחתם על כתב ויתור שמאפשר העסקת אדריכל נוסף. הדיון בוועדה התייתר לכאורה, אך זו החליטה בכל זאת לדון בנושא באופן עקרוני ומבלי להיכנס לפרטי המקרה משום שמדובר היה ב"שאלה עקרונית בעלת השלכות מהותיות על יכולת הוועדה להתערב בעתיד בשאלות מסוג זה". הוועדה הורתה לפני כחודש למהנדס העירייה לקחת על עצמו את האחריות על ביצוע תקין של המיזם, או לחלופין להאציל את הסמכויות למהנדס או אדריכל אחר עובד עירייה.

אסף לרמן מסר בתגובה: "פרויקט העירייה הוא המשך ישיר של התפישה המחליפה את אדריכלות הראווה של הכוח בגישה מרככת שיוצרת קשרים ישירים בין הבניין האיקוני והמרחב הציבורי. יש להצטער על כך ששני מיזמים מרכזיים נפלו קורבן להתנהלות המתוארת ולקוות שפסיקתה החשובה של ועדת האתיקה תהווה נדבך נוסף ביצירת אדריכלות ציבורית רלוונטית ואיכותית בישראל".

מנחם כהן מסר בתגובה כי "ההגשה שהגשתי של היתר השינויים עברה ביקורת שלי ושל העירייה וכל הדברים אושרו על ידי הרשויות המוסמכות". לגבי הפתח שנפער אמר כהן כי "לחור עשו חיזוקים ולא היה צריך להגישו כחלק מהיתר השינויים".

עיריית תל אביב: עמדנו בתקנים מחמירים

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתגובה לטענות האדריכל אסף לרמן כי "שיפוץ בניין העירייה והקמת מרכז השירות החדש הינם פרויקטים מורכבים ורחבי היקף אשר נמשכים לאורך זמן, בין היתר עקב רצון העירייה לשמור על אופיו האדריכלי של המבנה תוך הקפדה על סטנדרט גבוה, עמידה בתקנים המחמירים ביותר והמשך קיום עבודת העירייה באופן רגיל ושוטף במהלך כל השיפוץ מבלי לפגוע ברמת השירות לתושב.

"עד היום בוצע שלב א' הכולל את הקמת מרכז השירות העירוני ושיקום קורות הבטון במעטפת הבניין שסבלו מליקויי בטיחות חמורים. המשך שיפוץ הבניין, על חלופותיו השונות, נבחן בימים אלו בכובד ראש כפי שראוי בפרויקט מורכב כגון זה הכרוך בהשקעה גדולה מאוד של כספי ציבור.

"הפסקת העסקתו של מר לרמן על ידי חברת ?עזרה וביצרון' נעשתה בהתאם להסכם פשרה שהסדיר את טענות הצדדים, ומשיקולים ענייניים הנוגעים לאופן התנהלותו ולמחלוקות שהתעוררו במהלך שיפוץ בניין העירייה בינו לבין החברה, המנהלת את הפרויקט מטעם העירייה.

"כמו כן, ועדת האתיקה לא קבעה דבר, מהטעם הפשוט שכאמור, עוד בטרם התכנסות הוועדה, הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה במסגרתו נתן לרמן את הסכמתו להעסקת אדריכל אחר, והוסדרו כל הנושאים שהיו במחלוקת, לרבות הנושאים הכספיים. המסמכים שהגיעו לידי ?הארץ' לא חושפים דבר אלא טענות אשר ממילא לא נדונו, ועמדת העירייה היא שלא נכון ולא ראוי להתייחס לטענות לאחר שהנושא הסתיים בפשרה. מעבר לכך, יודגש כי עמדת העירייה היתה ועודנה שלא בוצעו עבירות בנייה במהלך השיפוץ".

בהתייחסה לטענה כי לרמן נדחק מעבודתו עבור חברת "היכלי הספורט", בין היתר בשל התראתו על חריגות בנייה, מסרה העירייה כי מדובר ב"טענה חסרת כל בסיס ואין בינה לבין המציאות דבר".

בהתייחסה לעבירות בהיכל נוקיה מסרה העירייה כי מדובר בשינוי מיקום שימושים ללא כל שינוי בשטח: "לאחר שהוברר שבהיתר קיימת אי בהירות לגבי מיקום השימושים, החליט היועץ המשפטי שעל מנת להסיר כל ספק יש להגיש בקשה להיתר שינויים ולהסדיר את מיקום השימושים באופן ברור. בהתאם לכך הוגשו בקשות מתאימות שקיבלו את אישור הוועדה".

מודל של בניין העירייה עם תוספת הקומות. למטה: הבניין כיום