כ-50% מבני הנוער היהודים סבורים שלא צריך להעניק לערבים-ישראלים זכויות זהות לאלו של אזרחים יהודים במדינת ישראל, ו-56% מאמינים שלא צריך לאפשר להם להיבחר לכנסת - כך עולה מסקר עמדות של בני נוער בגילי התיכון. עוד מתברר כי תופעת הסרבנות, על ביטוייה השונים, רחבה ביותר: 48% מבני הנוער השיבו כי יסרבו לפקודה לפנות מאחזים והתנחלויות בשטחים, ואילו 31% ציינו כי יסרבו לשרת מעבר לגבולות הקו הירוק. תוצאות הסקר יוצגו היום בכנס, המשותף לבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב ול"מרכז הישראלי להעצמת האזרח", אשר יעסוק בהיבטים שונים של חינוך לאזרחות. "הנוער היהודי אינו מטמיע את הערכים הדמוקרטיים הבסיסיים", אמר אתמול פרופ' דניאל בר-טל, ממארגני הכנס.

את הסקר ערך בפברואר השנה מכון המחקר "מאגר מוחות", בניהולו של פרופ' יצחק כ"ץ, והוא הקיף 536 בני נוער יהודים וערבים בגילים 15-18. הסקר ביקש לבדוק, בין היתר, את עמדות הנוער בנוגע לזיקתם למדינת ישראל; יחסם לעולים חדשים ולאזרחי המדינה הערבים; עמדותיהם הפוליטיות.

מהממצאים עולה תמונה לא מעודדת בעיקר ביחס לשלטון החוק וכלפי האוכלוסייה הערבית. כך למשל, בתשובה לשאלה האם צריך או לא צריך להעניק זכויות זהות לערבים-ישראלים, כמו אלה הניתנות ליהודים, השיבו 49.5% מבני הנוער היהודים בשלילה. בשאלה זו גם נמצא קשר מובהק בין רמת דתיות לבין העמדה שהביעו בני הנוער: שיעור בני הנוער הדתיים, שציינו כי לא צריך להעניק את אותן זכויות לערבים, היה גדול פי שניים לערך מהנתון המקביל בקרב חילונים - 82% לעומת 39%.

ההשפעה של רמת הדתיות מופיעה גם בתשובות בני הנוער על השאלה האם לאפשר לערבים-ישראלים להיבחר לכנסת: 82% מבין הדתיים ענו בשלילה, בהשוואה ל-47% מתוך החילונים. בסך הכל, כאמור, ציינו 56% מבני הנוער כי יש לשלול מהערבים זכות זו.

פרק נוסף בסקר מתייחס לשירות בצבא והנכונות למלא פקודות. בעוד רוב בני הנוער היהודי (91%) הביעו רצון להתגייס לצה"ל, 48% אמרו כי יסרבו לפקודה לפנות מאחזים והתנחלויות בשטחים. גם כאן נמצא קשר מובהק בין דתיות לבין העמדה: 81% מבני הנוער הדתיים טוענים שלא יצייתו לפקודה כזאת, בהשוואה ל-36% בקרב בני הנוער החילוניים. מנגד, השיבו 31% מכלל בני הנוער במגזר היהודי כי יסרבו לשרת מעבר לגבולות הקו הירוק.

"יש בסקר נתונים המציבים תמרור אזהרה גדול מפני התחזקות מגמות ההקצנה בקרב בני הנוער", אמר אתמול גורם במשרד החינוך.

לדברי פרופ' דניאל בר-טל, מביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב, "ההבדלים בעמדות בין הנוער החילוני לדתי, שרק הולך וגדל מבחינה דמוגרפית, צריכים להדאיג את כולנו, כיוון שזו תהיה דמות המדינה בעוד 20-30 שנים. יש בתפישות הנוער הדתי שילוב של פונדמנטליזם, לאומנות וגזענות".

"הסקר צופה עליי ה חדה בהיקף הסרבנות וחושף דעות לא רצויות של בני הנוער כלפי מוסדות השלטון ובעיקר כלפי שלטון החוק", הוסיף נשיא המרכז להעצמת האזרח, יצחק נזריאן, "צריך לחזק את תדמית המוסדות האלו בעיני הצעירים, שהם עתידה של המדינה". לדברי מנכ"ל המרכז, יובל ליפקין, "התוצאות מציבות מראה קשה מול פני החברה הישראלית, ומחייבות את כל מי שעוסק בחינוך להקדיש מאמצים לעקירת התופעות של חוסר סובלנות ואי כיבוד החוק".

בניגוד לעמדות התומכות בשלילת זכויותיהם של הערבים, יש לציין כי כאשר נשאלו התלמידים היהודים על יחסם האישי כלפי קבוצה זו, התשובות היו שונות: 66% ציינו כי הם מוכנים שיהיה להם ידיד או חבר ערבי, ו-78% השיבו כי הסיסמה "מוות לערבים" היא ביטוי גזעני ולא לגיטימי. "אצל הרבה יהודים יש כנראה הבדל גדול בין היחס לערבים ברמה האישית לבין ההסכמה להעניק להם זכויות קולקטיביות", מסביר גורם באחד הארגונים לחינוך לאזרחות.

הסקר גם בדק את עמדות בני הנוער כלפי המדינה. כך למשל מתברר כי 87% מבני הנוער רוצים להמשיך לחיות בישראל (השיעור בקרב היהודים גבוה במעט מאשר אצל הערבים), ו-57% מתוכם מאמינים כי לדת היהודית יש השפעה סבירה על החיים במדינה.

באשר לעמדות של בני הנוער הערבים, נמצא כי מחצית מהם רואים את עצמם כישראלים והמחצית האחרת - כפלסטינים. עם זאת, 72% מהנוער הערבי מרגיש חלק מהמדינה, ושיעור דומה "מקבל את זכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית".