במשך שלוש שנים מתעכבת כניסתה של משפחה בדווית לבית ששכרה במושב נבטים שבצפון הנגב. לאחר שמזכירות היישוב דרשה מהמשפחה לעבור ועדת קבלה, קבע בית המשפט המחוזי שדרישת המזכירות אינה עניינית. בשבוע שעבר רמז בית המשפט העליון שהוא מתכוון להפוך את ההחלטה, ולהתיר ליישוב לקיים ועדת קבלה - והרתיח את בעלי הבית היהודים והשוכרים הערבים. בימים הקרובים תתקבל החלטה בעניין.

הפרשה שמסעירה את נבטים הכתה גלים והחלה להטריד את ראשי תנועת המושבים, שביקשו להצטרף לערעור של היישוב על החלטת המחוזי. זאת מחשש שבית המשפט העליון יקבל החלטה תקדימית עם השלכות על הזכות לקיים ועדות קבלה במושבים אחרים. העליון סירב לאפשר לתנועה להצטרף לערעור באמצע ההליך, אך הבהיר שהיא תוכל להצטרף לעתירות אחרות שהוגשו בנושא.

בינתיים בדרום ממשיכים להתווכח מה הצית את המהומה: התעקשות תמימה על התקנון או נבטים של גזענות? למשפחת זכאי (המשכירה) ולמשפחת טראבין (השוכרת), שמשתייכת לאחת החמולות הבדוויות המוכרות בדרום, אין ספק.

לשתי המשפחות קשרי חברות זה שנים ארוכות, ולטענתן להתנגדותו של היישוב להסכם השכירות ביניהן אין שום הסבר - זולת גזענות ואי קבלת האחר. "אף פעם לא התקיימה ועדת קבלה בנבטים", אומרת נטלי זכאי, "כשאנחנו עברנו ליישוב לא התבקשנו לעבור ועדה, וגם לא משפחות אחרות - עד המקרה של משפחת טראבין". נטלי טוענת שלבית המשפט הוצג תצהיר של חברים בוועד המושב, לפיו עד למקרה של משפחת טראבין לא התקיימו ועדות קבלה למשפחות שביקשו לעבור לנבטים.

מנגד, במזכירות המושב טוענים שלאגודה חקלאית יש תקנות וחוקים ברורים, ומשפחה שרוצה לשכור נכס מבעל משק כפופה לאותן תקנות, ללא הבדל של גזע ולאום.

הרעלה ואיומים

ויצמן ונטלי זכאי מתגוררים בנבטים זה 19 שנים. השניים, שאיבדו בן, שוקלים כבר שנים לעזוב את המושב. לפני כחמש שנים פקד אסון את משפחת טראבין: ביתם עלה באש ואחת הבנות, בת 14, נספתה.

"נוצרה סיטואציה ששתי המשפחות רצו להתנתק מהמקום שבו הן מתגוררות, ולכן חתמנו על שכירות לעשר שנים", מספרת נטלי.

באמצע 2007 באה נטלי למזכירות המושב יחד עם אחמד ואחלאס טראבין, במטרה להסדיר את השכירות. לטענתה, כשגילו שמדובר במשפחה בדווית, סירבו במזכירות לאשר את השכירות. מאז, מספרים ויצמן ונטלי, החלה מסכת התנכלויות שכללה איומים, קריאות גנאי, ריסוס כתובות גרפיטי על ביתם ("אוהבי ערבים") והצתת עשרות רכבי אספנות שחנו בשטחם. כמו כן, הם אומרים, גורמים עברייניים בדרום החלו לאיים עליהם שלא יעזו להשכיר את הבית לערבים. לאחר הדיון בבית המשפט העליון מת סוס של המשפחה, ולדברי נטלי, מומחה לסוסים קבע שמדובר בהרעלה.

"אין לי מלים לתאר את זה חוץ מגזענות, פשוט לא רוצים אותנו פה", אומר אחמד טראבין. "אני בעצמי הייתי חייל צה"ל עוד בתחילת שנות ה-70. שלא יגידו שלא מילאתי את חובתי למדינה".

במושב נבטים דוחים בתוקף את הטענות לגזענות. יו"ר הוועד וההנהלה בנבטים, אברהם אור, אמר ל"הארץ" כי במושב "חיים בהרמוניה עם התושבים הבדווים באזור, ואין שום בעיה אתם. שלא ידביקו לנו סטיגמות. אנחנו מדברים על השכרת משק ובית, והדברים כפופים לתקנון ולאגודה. אנחנו קיימנו לאחרונה שתי ועדות קבלה לשתי משפחות יהודיות וגם הן נדחו".

אור הוסיף כי "בכל אגודה חקלאית החברים כפופים לאגודה". עם זאת אמר ש"השכרת יחידות דיור שאינן חלק מהמשקים אינה מחייבת ועדת קבלה". אור גם דחה על הסף את הטענות להתנכלות ולפגיעה ברכוש של משפחת זכאי. לטענתו, שריפת רכבי האספנות פוענחה על ידי המשטרה, ונמצא כי גורם שלא קשור לפרשה עומד מאחוריה.

הכרעה בימים הקרובים

זה שלוש שנים מתגלגל סיפורה של משפחת טראבין בין כותלי בתי המשפט. ההליך המשפטי החל עם צו מניעה שהוציא המושב נגד משפחת זכאי בבית משפט השלום בקרית גת, שאסר על בני הזוג להשכיר את המשק ללא אישור הוועד. ואולם, לאחר שחוזה השכירות בין המשפחות קוצר לשנה וכלל רק את בית המגורים ולא את המשק, החליט בית המשפט המחוזי בספטמבר 2008 לקבל את בקשת המשפחות, והורה למושב לאשר את הסכם השכירות. בקשת המשפחות הוגשה באמצעות עו"ד עלא מחאג'נה, מהמרכז המשפטי "עדאלה". בית המשפט ציין בהחלטתו כי בנסיבות שנוצרו, הדרישה ממשפחת טראבין לעמוד בפני ועדת קבלה היא בלתי סבירה ובלתי עניינית. שתי המשפחות, שכבר התכוננו למעבר, הופתעו כשקיבלו כעבור ימים ספורים צו עיכוב מבית המשפט העליון. הם הופתעו עוד יותר בדיון בעליון בשבוע שעבר, ממנו יצאו בתחושה שבית המשפט יורה למשפחת טראבין להתייצב בפני ועדת קבלה.

עדות לרגשות העזים של המעורבים בפרשה ניתנה בתקרית אלימה שאירעה בשבוע שעבר בבית המשפט העליון. במהלך הדיון ביקש ויצמן להעביר לעורך דינו פתק, אך משמר בית המשפט החליט להוציאו מהאולם בטענה כי הוא מפריע לדיון. המאבטחים ליוו את ויצמן אל מחוץ לאולם, ושם החל ויכוח קולני בין הצדדים. במהלכו, טוען ויצמן, המאבטחים תקפו אותו. נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, שניהלה את הדיון, שמעה את צעקותיו של ויצמן וביקשה להחזירו לדיון מאחר ש"מדובר בבעל דין שאינו צופה מהצד". לאחר הדיון התפנה ויצמן לבית החולים סורוקה בב"ש כשהוא סובל מחבלות.

בסוף הדיון אמרה הנשיאה ביניש, למורת רוחן של משפחת זכאי ומשפחת טראבין, כי יש מקום לקיים ועדת קבלה. ביניש הוסיפה כי היא משאירה בידי המשפחות את האפשרות לעתור מחדש לבג"ץ, אם ירגישו שהוועדה מפלה אותן לרעה.

"באנו בהרגשה שבית המשפט יהיה לצדנו, אבל ההצעה לקבל את הגזירה של הוועדה מאכזבת מאוד, כי כולם יודעים מה תהיה התשובה", סיכמו שתי המשפחות.

תושבי נבטים דוחים את הטענות | "רוצים לשמור על זהות המושב"

תושבי נבטים המעטים שהסכימו השבוע להתייחס לעניין אי קבלת המשפחה הבדווית דרשו להישאר בעילום שם. במושב סיפרו על הנחיה ברורה לפיה רק יו"ר הוועד מורשה לדבר על הנושא עם כלי התקשורת.

"זה לא נובע מגזענות", אמר אחד התושבים, "אנחנו פשוט לא רוצים שמישהו שלא מתאים לערכים של המושב שלנו יהיה פה. זה לא נראה הגיוני בכלל. במושב שלנו גרים אנשים שהם בעלי אותו רקע. לגבי ההנחיה שלא לדבר, זה פשוט משום שאם מישהו יגיד משהו לא במקום נצטייר כגזענים".

המושב נבטים הוקם ב-1946 על ידי עולים מהונגריה, אך כעבור שש שנים פורק בגלל מחסור בידע חקלאי. ב-1954 הוקם בשנית המושב, הפעם על ידי יוצאי חבל קוצ'ין בהודו. במושב מתגוררות כ-120 משפחות שחברות באגודה חקלאית. רוב התושבים מתפרנסים מחקלאות. בשנים האחרונות הצטרפו למושב תושבי חוץ שבנו את ביתם בהרחבה הקהילתית.

"את המושב הזה בנינו בעבודה קשה", אומר תושב אחר, "הכי קל להגיד גזענות. אם מחר כל שבט טראבין ירצה לגור פה, ולא נסכים, מה יגידו? הבעיה תתחיל אחרי שהראשון יגיע, ואז ירצו לבוא עוד עשרות משפחות שאולי לא לרוחנו, וזה לא משנה אם הן יהודיות או ערביות. אנו רוצים לשמור על זהות המושב".

נבטים - ת.ז.

מיקום: ממזרח לב"ש מועצה אזורית: בני שמעון ? הוקם: 1946 אוכלוסיה: כ-120 משפחות פרנסה: חקלאות

אחמד טראבין בבית המשפט. על הבית של המשפחה שהשכירה לו את הנכס רוסס ''אוהבי ערבים''


נבטים. העליון הציע לטראבין לגשת לוועדה, ולעתור אם לא יתקבל