מרים פרץ, אמו של אלירז שנהרג בעזה: אעמוד ליד אלירז, אביט על אוריאל

אמו של אלירז פרץ, שנהרג לפני כחודש באזור כיסופים, התראיינה הבוקר לגלי צה"ל, וסיפרה על הדילמה של אם ששכלה את שני בניה

"הדילמה שאני ניצבת בפניה היא לא אנושית: השאלה ליד איזה קבר לעמוד בהר הרצל", אמרה הבוקר (שני) מרים פרץ בראיון לגלי צה"ל, לרגל יום הזיכרון. עבור פרץ מדובר ביום הזיכרון ה-12 ללא בנה אוריאל, שנהרג בדרום לבנון ב-1998, והראשון ללא בנה אלירז, סמג"ד בגולני שנהרג לפני כחודש בחילופי אש עם מחבלים, בגבול רצועת עזה באזור כיסופים.

"אני הרי לא מלאך - אני יכולה לכאוב רק במקום אחד, להתנחם רק במקום אחד", אמרה פרץ בראיון. "אלירז תמיד היה מגיע להיות איתי ביום הזיכרון, חוץ מבפעילויות צבאיות. זה תמיד היה אני, בעלי ואלירז, שמצדיע למראשותיו של אוריאל. והשנה אני בלי אליעזר ובלי אלירז", סיפרה פרץ שאיבדה לפני מספר שנים גם את בעלה בעקבות מחלה.

מרים פרץ סיפרה כי "בניגוד לאלירז, אוריאל ידע שהוא ימות - הוא כתב על כך 35 יום לפני מותו. כך ידעתי כשבאו להודיע לי, שמדובר באוריאל ולא באלירז, שהיה גם-כן בצבא באותו הזמן". לדבריה אחרי מותו של בנה הראשון היא ערכה מעין "הסכם עם אלוהים" שלא ייקח לה בן נוסף. "הייתי צריכה להבטיח את זה לעצמי".

פרץ סיפרה כי הדבר היחיד שמנחם אותה מעט הוא העובדה כי שני בניה נפלו בשעה שנלחמו על מה שהם מאמינים בו. "אין בנשמה של אמא אפשרות או יכולת לקבל את הכאב של נפילתו של בן שני - אלא ממקום אחד: הסיבה שבגינה עשו מה שעשו", אמרה אמם של אוריאל ואלירז.

אליאסף, אחיהם של אלירז ואוריאל, משרת כיום גם הוא בצה"ל. "בעופרת יצוקה דאגתי דווקא לאליאסף, שלחם עם אלירז שם יחד". פרץ ציינה שלא היססה מעולם לחתום לבניה להתגייס לקרבי. "היו נשים שכבר החליטו ולא חתמו, אבל אני חושבת שהחיים והמוות אינם בידיים שלנו - אף בן שלי לא יכולתי ולא אוכל להציל".



מרים פרץ בהלווית בנה אלירז

הירשמו עכשיו: כל חדשות היום אצלכם במייל מדי יום
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ