הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים תפתח בקרוב בדיונים מרתוניים כדי לגבש החלטות בעניינם של חסרי מעמד החיים בישראל, ולשים קץ להמתנה הארוכה שלהם להחלטות. כך קבע מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים ויו"ר הוועדה, אמנון בן עמי. המתנת חסרי המעמד להחלטות הוועדה מתארכת לפעמים עד שנה ויותר.

הדיון המרתוני הראשון יתקיים בסוף החודש, ובן עמי מתכנן לדון בכ-60 תיקים לפחות - יעד שאפתני ביחס לשגרת הוועדה, כ-20 תיקים בדיון. היום ממתינים להחלטת הוועדה כ-300 תיקים. הוועדה לא התכנסה במשך חצי שנה, מיום עזיבתו של ראש הרשות הקודם יעקב גנות. עם כניסתו לתפקיד של בן עמי התכנסה הוועדה מדי חודש.

"בגלל העומס הגדול, מטרתנו היא להקדיש ימים שלמים רק לעניין הזה", אמר בן עמי ל"הארץ", "נקיים מרתון דיונים כדי לצמצם לאפס את מספר התיקים הממתינים. בכוונה בחרנו בתקופת הקיץ, שאין בה חגים ויש מינימום גורמים שיפריעו לעבודת הוועדה".

הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים מטפלת במקרים הרגישים ביותר בתחום המעמד האזרחי, ותכליתה לגבש פתרון לחריגים שלא נמצא להם מענה בנוהל ובחוק הקיימים. מאות אנשים מופנים לוועדה מדי שנה - בהם נשים מוכות, אלמנות והורים חסרי מעמד לילדים ישראלים, שההליך המדורג שעברו לקבלת אזרחות נתקע.

הוועדה, שמורכבת מנציגי משרדי הרווחה, החוץ והבריאות, ונציגי משטרה ושב"כ, החלה לפעול ב-1996. אז נאלצה ישראל להתמודד עם הגירת לא-יהודים ועם עלייה מחבר המדינות ומאתיופיה, שהיו בה מקרים הנופלים מחוץ לתוואי החוקים והנהלים. במקום ליצור חוקים ונהלים חדשים, דנה הוועדה בכל מקרה לגופו, והדבר יצר עיכוב גדול בהחלטות.

באוקטובר 2009 פורסם ב"הארץ" כי החלטות הוועדה מתקבלות ללא פיקוח, שמועדי הדיונים אינם מפורסמים, ושהוועדה אינה מאפשרת לאנשים שעניינם נדון לייצג עצמם לפניה. הוועדה גם אינה רושמת פרוטוקולים, או שהיא רושמת והם חסויים. כעת, עם מינוי היו"ר החדש בן עמי בתחילת השנה, יש ציפייה להתנהלות שונה.

"אני שמחה על יוזמת ראש הרשות האוכלוסין לצמצום מספר התיקים", אמרה בתגובה ניקול מאור, מנהלת מרכזי סיוע משפטי לעולים של המרכז לפלורליזם יהודי, המטפל בחסרי מעמד. "אנו למדים מכך שעל הרשות להעניק מעמד זמני לממתינים להחלטות".

באוקטובר 2009 הובא ב"הארץ" סיפורו של נוחום סמאקה, אזרח מאלי שנישא לבחורה אוקראינית, שעלתה לישראל ב-2001 עם שתי בנותיהם, מתוקף חוק השבות. זמן קצר לאחר בואה לישראל אושפזה במוסד פסיכיאטרי וילדיה הועברו למשפחה אומנה. סמאקה הוזעק לישראל לטפל בבנותיו, ניסה לקבל אשרת שהייה לפני בואו, ונכשל. באוגוסט 2008 נכנס עם אשרת תייר ופנה למשרד הפנים להסדיר את מעמדו. שם נאמר לו שהתיק יעבור לוועדה הבין-משרדית כבקשה הומניטרית. עד היום לא התקיים הדיון בעניינו. משרד הפנים סירב להנפיק לו אשרת עבודה.

בינואר השנה עתר המרכז לפלורליזם יהודי, לבית המשפט המחוזי בירושלים, להוציא צו ביניים שיעניק לסמאקה רשיון עבודה, עד החלטת הוועדה. בדיון התחייב משרד הפנים כי הוועדה תדון בעניינו של סמאקה אמצע יולי השנה.

לידיה מיכאלוק, אזרחית רוסיה, היתה ידועה בציבור של ישראלי והולידה לו ילדה. השניים נפרדו, אך בית המשפט קבע בינואר 2009 שיש להשאיר את הילדה בישראל. את הסדרת מעמדה של לידיה העביר לוועדה. אבל עד היום לא דנה הוועדה בעניינה והיא נותרה חסרת מעמד, ללא אפשרות לעבוד או לקבל ביטוח רפואי.

גם אנטונינה צ'בנוב ממתינה שנה להחלטת הוועדה בעניין בנה. צ'בנוב באה לישראל מאוקראינה. מתוקף היותה בת זוג לישראלי, שמת בינתיים, היא קיבלה מעמד. הבעיה היתה עם ויטלי, בנה מנישואים קודמים, הסובל ממחלת נפש ונמצא בחסותה. ביולי 2008 קבע בית המשפט שיש לתת לו מעמד לשנה, שאחריה תבחן הוועדה את הנושא. ביולי 2008 קיבל ויטלי מעמד, שפג ביוני 2009. מאז הוא ממתין להחלטת הוועדה. "אין לו יכולת לעבוד, כי אין לו ויזה. אין לנו כסף לחיות, אפילו שאני עובדת", אומרת צ'בנוב.

אנטונינה צ'בנוב בביתה בת''א, אתמול. ממתינה שנה להחלטת הוועדה לגבי בנה הסובל ממחלת נפש ונמצא בחסותה