שרלין ראמוס הגיעה לישראל מהפיליפינים כדי לעבוד בסיעוד לפני 4 שנים. בארץ ראמוס התאהבה בג'ודסיר מקלנדה, אף הוא עובד סיעוד מהפיליפינים, והשניים נישאו. ביום שני, יומיים לאחר החתונה, עצרו את ראמוס פקחי עוז בחיפה שהסבירו לה כי עובד שנישא בישראל - אשרתו פגה. ראמוס הועברה לכלא גבעון ועתידה להיות מגורשת מישראל.

הזוג נישא ב-6 ביוני וב-12 ביוני ערך חגיגת נישואין. כעבור יומיים הגיעו לבית מעסיקה של שרלין בחיפה פקחי עוז כדי לעצור אותה. לטענתם, ממידע מודיעיני למדו כי נישאה ולטענתם אף ניסתה להסתיר את טבעת הנישואין. הפקחים אף התקשרו למקלנדה וביקשו מבני הזוג לבחור מי מהם יגורש מישראל. בלית ברירה, השניים בחרו בראמוס.

בשימוע שנערך לראמוס בבית דין למשמורת, בו יוצגה על ידי עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, ועורכי הדין חני בן ישראל ויהונתן ברמן, קבעה הדיינית רות גרינברג כי ניתן לשחררה בערבות של 5,000 שקל, רכישת כרטיס טיסה לפיליפינים וביציאה מהארץ בתוך 30 ימים. עוד כתבה גרינברג כי על משרד הפנים לגבש מדיניות שתאפשר הרחקת עובדים בגין קשרי משפחה מבלי לפגוע בזכויותיהם.

מוקד סיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח וקו לעובד הגישו היום עתירה מינהלית דחופה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה בבקשה לשחררה ללא תנאים מוקדמים.

"שרלין ראמוס נעצרה יומיים אחרי חגיגת נישואיה, באישון לילה, כשחטאה היחיד הוא העובדה שהעזה להינשא לאהוב ליבה, מהגר עבודה חוקי אף הוא. פקחי עוז שעצרו אותה יומיים לאחר החתונה אמרו לה במפורש שהיא נעצרה משום שנישאה", נאמר בעתירה.

"קשירת קשר זוגי אינה יכולה להיות עילה לביטול רישיון ישיבתו של עובד השוהה כדין בישראל, וממילא אינה עילה למעצרו", נכתב בעתירה. לדברי העותרים, הזכות לחיי משפחה היא זכות יסוד. "אין מחלוקת על כך, שמהגרות ומהגרי עבודה באים לישראל על מנת לעבוד ולהשתכר בה. אך מהגרות ומהגרי העבודה אינם רק 'עובדים', אלא בני-אדם, בעלי נטיות, שאיפות, רגשות וצרכים".

עוד נכתב כי "תסריט שבו בני-זוג אוהבים נאלצים לחיות בהיחבא או להסתיר את זוגיותם מעינן הבוחנת של הרשויות, תוך שהם חשופים ל'הלשנה' על אודות אהבתם בכל עת, היא תסריט בלהות שאזרחים במדינה דמוקרטית אינם יכולים אפילו לדמיין. אולם, לצערנו, זוהי מציאות חייהם של מהגרות ושל מהגרי עבודה בישראל".