דו"ח חדש של מנהל המחקר והמידע של הכנסת חושף כי כ-80% מהמסתננים לישראל דרך מצרים מוגדרים כמבקשי מקלט שאינם בני גירוש, שכן נציבות הפליטים של האו"ם אוסרת לגרשם לארצותיהם מחשש לחייהם. עוד חושף הדו"ח כי ב-2010 חלה עלייה במספר המסתננים לישראל ביחס לשנה הקודמת. ואולם, נתונים אלה רחוקים מהדברים שהשמיע באחרונה יו"ר הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים, יעקב כץ (כצ'לה), שטען כי מדי חודש חודרים לישראל בין 1,200 ל-1,500 מסתננים. היום יציינו ברחבי העולם את יום הפליט הבינלאומי.

הדו"ח החדש נכתב לבקשתו של כץ לקראת ישיבה בנושא המסתננים שהחליטה הוועדה לקיים. הדו"ח שבחן את דרכי התמודדותה של ישראל עם התופעה בהיבטים של עבודה, חינוך, חירות והאפשרות להחזירם למדינות המוצא, מפריך את הטענה הנפוצה לפיה רוב המסתננים אינם מבקשי מקלט אלא מהגרי עבודה.

למרות שהדו"ח מציין כי ישנה אי בהירות באשר למספרים המדויקים של מסתננים מגבול מצרים ניתן לומר כי מ-2007 חלה עלייה במספר המסתננים לישראל. על פי הדו"ח, בחצי השנה הראשונה של 2010 חדרו לישראל 5,291 מסתננים - 464 איש יותר מאשר ב-12 החודשים של 2009, בה חצו 4,827 איש את הגבול המצרי. בשנת 2008 נכנסו לישראל 8,698 מסתננים.

ראש רשות ההגירה יעקב גנות לשעבר, אמר ב-2009 כי בישראל מתגוררים 24 אלף מסתננים מוכרים. בישיבת הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים בחודש מרס השנה ציין אמנון בן עמי, ראש רשות האוכלוסין וההגירה הנוכחי, כי בישראל 21 אלף מסתננים.

הדו"ח החדש של הכנסת מציין כי בראשית חודש מאי שהו בישראל 24,339 מסתננים, מתוכם 5,649 סודנים ו-13,310 אריתראים. מסתננים אלה המהווים 80% מכלל המסתננים אינם בני גירוש על פי נציבות הפליטים של האו"ם. מבקשי מקלט אלה זכאים להגנה קבוצתית הומניטרית ומקבלים מהמדינה אשרת שהייה זמנית, המאפשרת להם גם לעבוד למחייתם. עד כה קיבלו 16,766 מבין מבקשי המקלט אשרה זמנית ו-2,179 אשרת עבודה בלבד.

משרד המשפטים יידע בעבר את המעבידים והעובדים שלא יינקטו נגדם צעדים כלשהם. גם עובדים לא חוקיים זכאים לכל הזכויות המוקנות לעובדים בחוק. משרד התמ"ת הקצה לראשונה החודש 16 פקחים לאכיפת חוקי העבודה על כל אוכלוסיית העובדים הלא-ישראלים. יצוין כי עד כה לא היה גוף שקיים אכיפה יזומה בתחום זה וזאת, חרף פניות רבות של מבקשי מקלט בעיקר בנוגע לאי תשלום שכר.

עוד עולה מהדו"ח כי קיימת מדיניות לא אחידה של המשרדים הממשלתיים בטיפול בקטינים השוהים בישראל הזכאים לזכויות גם מכוח אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. כך לדוגמה, משרד החינוך מכיר במלוא הזכויות של הילדים במערכת החינוך; משרד הבריאות מאפשר ביטוח של הילדים בביטוח רפואי ייעודי במסגרת קופת חולים "מאוחדת", בדומה לילדי עובדים זרים; ומשרד הרווחה מטפל בילדי מבקשי מקלט רק במצבים המוגדרים כמצבי חירום.

"מסתננים שאינם בני הרחקה חיים בלא מסגרת ובלא זכויות זולת זכות השהייה, המוקנת מכוח האשרה, ובפועל - גם זכות לעבוד. היעדר טיפול מערכתי, פיקוח לקוי על יחסי עבודה ואי מתן סיוע לנזקקים גורמים לתופעות של אלימות, פשיעה, סחר בבני אדם, העסקה בתנאי עבדות, כפייה וניצול של אוכלוסייה זו ובקרבה", נכתב בדו"ח.

עיקרי הדו"ח

רוב המסתננים, כ-19 אלף, הם מבקשי מקלט מסודן ואריתריאה שאינם יכולים לחזור לארצם

היעדר מדיניות כלפי המסתננים פוגע במתן זכויות אוניברסליות להן ישראל מחוייבת

הגידול במספר המסתננים באחרונה יוצר עומס על המערכות האמונות על הטיפול בהם

פליטים מסודן צועדים על כביש 40, 2007