הנוף הנשקף מחלונות משרדי יחידת מבקשי המקלט של רשות האוכלוסין וההגירה מטעה. הבתים העתיקים וחוף ימה של תל אביב משרים אווירה פסטורלית שנקטעת באחת עם כניסת המרואיין הראשון לחדר. "אמי נרצחה ואבי, שהיה מנהיג הכפר בניגריה, מת ורצו שאחליף אותו", מספר ג', בן 21, שהסתנן לישראל ומבקש מקלט, תוך כדי ישיבה מכווצת ולחוצה על הכיסא, "כשסירבתי, החלו לרדוף אותי ועלולים לרצוח אותי, אם אחזור לשם".

הסיפורים הקשים, ששומעים אנשי היחידה בראיונות העומק שהם עורכים על שלל אירועים שעברו אנשים במדינות המוצא או בדרכם לישראל אינם מקלים על העבודה. "זאת עבודה קשה, רגשית ובהתחלה הייתי לוקחת הרבה מהסיפורים הביתה", אומרת שני, בת 26, מראיינת ביחידה, "מדובר בסיפורי אונס קשים, ניסיונות לרצח, דברים שלא מאמינים שאנשים עברו ושרדו. אך עם הזמן לומדים להתמודד ולהמשיך בתחושת שליחות, תוך ידיעה שמי שזקוק למקלט יקבל אותו גם במצב של היעדר גבולות שבו אנו חיים".

לראשונה נחשפת יחידת מבקשי המקלט או בשמה הנפוץ "יחידת refugee status determination ומאפשרת הצצה לסיפורים, קשים ברובם, של אוכלוסיית המסתננים לישראל. היחידה הוקמה עם הקמת הרשות, ביולי 2009, אז עבר הטיפול במבקשי מקלט מנציבות האו"ם לפליטים לרשות. אדם המעוניין להגיש בקשה למקלט פונה ליחידת הרישום של היחידה בלוד ומגיש שם את בקשתו, עובר תשאול קצר ומקבל מועד לראיון עומק. הראיון מתבצע על ידי מראיינים שעברו הכשרה מיוחדת של חמישה חודשים באו"ם ובו יבדקו ויאמתו כל עובדה שיעלה המרואיין.

בעל החנות והשודדים

לאחר הראיון יעביר המתשאל את המלצתו לוועדה בין-משרדית שתמליץ לשר הפנים אם להעניק מקלט למבקש. מיום הקמת היחידה רואיינו למעלה מ-3,000 איש ורק שני אנשים מקולומביה ואתיופיה הומלצו למעמד פליט.

"אנו צריכים לפעול במדיניות של קשה בחוץ, קל בפנים", אומר חיים אפרים, מנהל היחידה, "מי שעובר את המסננת שלנו, שהיא לא קלה, ייהנה מכל הזכויות שהמדינה מעניקה. כדי לוודא שמי שזכאי יקבל, גייסנו אנשים שאינם בעלי הדימוי המוכר של עובדי מדינה. מדובר באנשים משכמם ומעלה, בעלי מוטיבציה גבוהה ורגישות הכרחית, שמבינים היטב את העבודה ואופן ביצועה".

שלל סיפורים מגוונים מתנקזים למשרדי היחידה. נ' היה בעל חנות בדרום אפריקה שאליה באו שודדים. הוא הזעיק את המשטרה שסייעה לו תחילה אך לאחר מכן הוא, אשתו ובנו הבינו שעשה טעות כשאיומים על חיי המשפחה הבהירו לו כי הסתבך עם כנופיית פשע. תחילה עבר ממקום למקום בדרום אפריקה והתבקש אף לצייר את המסלול על מפה בראיון, לבסוף הגיע לישראל, היות ולדבריו זה המקום היחיד שאליו ניתן להיכנס ללא ויזה.

ניצול לרעה של היחידה

א' מאתיופיה, בשנות ה-20 המוקדמות לחייה, עשתה את המסלול הקבוע שעוברים מסתננים דרך מצרים וסיני. "יצאנו מאתיופיה כי המצב שם לא טוב ואמרו לנו שבישראל יהיה טוב", סיפרה. אלא שבדרך מסיני לישראל, סיפרה למראיינת, הוחזקה ונאנסה כשבועיים על ידי אנשי ההברחה, אותם אנשים שמקבלים כסף כדי לסייע בהעברת המסתננים לישראל. בתום הראיון הועברה א' על ידי אנשי היחידה ליחידה מיוחדת המטפלת בקורבנות סחר בבני אדם.

לצד הסיפורים הקשים שעמם נאלצים המראיינים להתמודד מתפתחת תופעה אחרת. בעת עבודת היחידה, הליך ממוצע של למעלה מחצי שנה, מקבל המבקש הגנה מפני גירוש, מה שהפך את היחידה לפופולרית. "לצערנו, אנו נתקלים יותר ויותר באנשים שמנצלים את המצב ומבקשים מעמד פליט", אומר רמי עובדיה, מנהל אגף תשאול מסתננים, "כך, לדוגמה, עובדים זרים רבים שאשרתם עומדת לפוג פונים ליחידה בבקשה למקלט כדי לקבל עוד כמה חודשי הגנה שיאפשרו להם לעבוד".

"הדבר יוצר עומס בלתי נחוץ ופוגע במי שבאמת נזקק למקלט וסכנה נשקפת לחייו במולדתו", אומר אמנון בן עמי, ראש רשות האוכלוסין וההגירה, "אנו עושים שימוש בכל הכלים העומדים לרשותנו במטרה לייעל את העבודה ולבצעה על הצד הטוב ביותר. העבודה אינה פשוטה ונבחרו האנשים הטובים ביותר לבצע אותה".

אחד מאותם אנשים הוא דוד, מראיין חרדי, אב לארבעה. "זו עבודה מאתגרת. יש סיפורים שנוגעים ללב, אך בסופו של יום עלינו לבדוק אם אדם מתאים להגדרת פליט או לא וזה על ידי תשאול שיכול להימשך גם יום שלם. צריך לבוא נקי כפיים, ללא דעות קדומות, לכל ראיון כדי לוודא שלא פספסתי שום פרט, כי פספוס בעבודה כזו יכול להיות משמעותי מאוד, מדובר בדיני נפשות". דוד, שהתגורר כשנתיים באפריקה, מתגורר בדרום תל אביב, סמוך לרבים מהאנשים שתישאל. אלו, מסתבר, לא נוטרים טינה גם אם נדחו. "קרה שפנו אליי לאחר מכן, אבל לאיש לא היו טענות, היות והם מבינים שאני מכבד כל אחד ואחד מהם ועשיתי את המקסימום".

הממשלה צפויה לאשר תקנות להצרת צעדי המסתננים

הממשלה תדון ביום ראשון בהצעת החלטה שנועדה להצר את צעדיהם של זרים שהסתננו למדינה ולמנוע הסתננות עתידית. את ההצעה גיבש פורום השרים לענייני הגירה, והיא מכילה שורת תקנות ושינויים בחוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל, שמגבילים בקשות לאישור שהייה בארץ וקובעים, בין היתר, כי בקשה למקלט מדיני לא תתקבל בתום שנה מיום שנכנס המבקש לישראל.

פורום השרים לענייני הגירה, בראשות שר המשפטים יעקב נאמן, מגדיר את המהגרים האפריקאים המסתננים לישראל דרך גבול מצרים "סכנה ביטחונית מיידית". לדברי השרים, בניית הגדר בגבול טרם החלה למרות הצהרות ראש הממשלה, ורק במחצית הראשונה של 2010 נתפסו 7,049 מסתננים לישראל, לעומת 4,900 מסתננים שנתפסו לכל אורך 2009.

לפיכך קובעת הצעת ההחלטה כי שר הפנים יקבע תקנות שיתנו את מתן אישור השהייה בכך שלמגיש הבקשה יהיו אמצעים כלכליים מספקים, כך שלא ייפול לנטל על המדינה והתמריץ למסתננים יקטן. זאת ועוד, אם עד כה יכול היה פליט להגיש בקשה למקלט בכל עת, עם אישור התקנות החדשות והחלתן הוא יוכל לעשות זאת רק בשנה הראשונה לשהותו בישראל.

עוד נקבע בהצעה כי שר הביטחון יפיץ בתוך שבועיים תזכיר לתיקוני החקיקה הדרושים לחוק למניעת הסתננות, וכי יוקמו שני צוותים, האחד בראשות ראש רשות האוכלוסין וההגירה והאחר בראשות שר המשפטים ושר הפנים, שיפעלו להצגת צעדים אופרטיביים בנושא בפני הממשלה בתוך 60 יום.

ראיון ביחידה למבקשי מקלט. בזמן ההליך, שנמשך כחצי שנה, מוגן המבקש מפני גירוש