ביום שאחרי החלטת הממשלה להעניק מעמד לכ-800 ילדי שוהים בלתי חוקיים, נותרו משפחות הילדים בעיקר עם סימני שאלה רבים. ההורים שילדיהם עומדים באופן חד משמעי בקריטריונים שנקבעו תהו בעיקר מהם המסמכים שיידרשו להציג, ואילו מי שגורל ילדיהם במחלוקת ביקשו לקבל מידע על ועדת החריגים ועל סיכוייהם להיכלל בהסדר בכל זאת.

במקביל, ברשות האוכלוסין וההגירה נערכו אתמול לקבל מאות פניות לאחר פרסום הודעה רשמית שתופיע בעיתונים ביום חמישי. ברשות ייעדו שלושה מרכזים לקבלת הפונים: בתל אביב, בחיפה ובבאר שבע, על אף שצופים כי עיקר העומס יהיה בתל אביב. הלשכות יפעלו משמונה בבוקר ועד לערב ויופעלו על ידי אנשי רשות שהוסמכו לכך וינסו לבוא לקראת הפונים. ברשות מקווים כי מי שאינו עומד בקריטריונים יכבד את החלטת הממשלה, ומציעים סיוע לעזיבה מרצון שיכלול כרטיסי טיסה ושינוע ציוד למדינת המוצא.

ארגוני הסיוע, ובהם מוקד הסיוע לעובדים זרים מסיל"ה וארגון ילדים ישראלים מפעילים מאתמול חמ"ל מיוחד שאליו יכולים הזרים להגיע. הם גם מקיימים תדרוכים המאפשרים לשאול שאלות ובעיקר לקבל סיוע בהשגת מסמכים. "מהבוקר הגיעו לכאן עשרות אם לא מאות אנשים שהציגו סיטואציות שונות, ובהן יכולנו לסייע לחלק וחלק נצטרך להמתין ולקבל תשובות", אומרת הלן ממוקד סיוע. "יש אנשים רבים שאינם נשואים. על כן, שם האב לא מופיע ב'תעודת לידת חי' שמעניק בית החולים ליולדת, כך שרבים שאלו מה יעשו והם יצטרכו להוכיח אבהות - מה שיכול לקחת זמן רב. בנוסף הגיעו אם וילדה שלפני שש שנים סייעתי להם כשהאם הייתה חולה, ועתה הם הופיעו שוב בנושא המעמד. זה היה כיף גדול כי הם עומדים בקריטריונים".

במוקד סיוע קיימו אתמול בבוקר בדיקה עם השגרירויות השונות, והבינו כי הליך הוצאת דרכון והנפקת מסמכים שונים עלול להימשך חודשים רבים וכי הדבר כרוך גם בסכומי כסף גבוהים כשמדובר במשפחה שלמה. על כן, הם החליטו בשיתוף ארגוני סיוע נוספים לשקוד על עתירה לבג"ץ בגין קביעת הממשלה כי יעמדו לרשות העומדים בקריטריונים 21 יום להגשת מסמכים.

נלי מהפיליפינים, אם לניקול בת שלוש ושמונה חודשים באה אתמול למוקד על מנת לברר מהו הליך הנפקת תעודת לידה, אחרי שלא הצליחה להוציא אחת במשרד הפנים. "הגעתי למקום וביקשו ממני לחתום על מסמך שבו אני מצהירה כי אני שוהה בלתי חוקית וכי עלי לעזוב את ישראל בתוך 30 יום. לא רציתי לחתום אז באתי לכאן כדי שיעזרו לי. נכון שקבעו את הרף על גיל חמש, אבל אני חייבת לנסות, אין לנו לאן ללכת, זה הבית שלנו".

שלשום, תקף שר הדתות יעקב מרגי מש"ס בחריפות את השרים גדעון סער ודן מרידור, בעקבות התנגדותם לגירוש ילדי העובדים הזרים במהלך הדיון בממשלה שלשום. מרגי התראיין לרדיו קול חי ואמר בין היתר כי "יש כמה שרים צפונבונים, שיושבים בבתי קפה בתל אביב בימי שישי וקובעים לנו את סדר היום". מרגי טען שהעובדים הזרים הם עבריינים ושהארגונים המסייעים להם הם ארגונים פוסט-ציוניים. הוא התייחס בראיון לציווי התנ"כי לאהבת הגר ואמר, "ואהבת את הגר? איפה ואהבת את הגר? פה זה לא גר. ואהבת את העבריינים, ואהבת את אותם ארגונים פוסט-ציונים שמניעים את דעת הקהל. הרי תגידו - מה זה אותו שר שהתנגד? או לגדעון סער, או למרידור, או לכל אלה שרוממו את ההומניזם בגרונם, שישימו אחד, אריתריאי אחד, או עובד זר אחד, שיגור בבניין שלהם, הם מיד יתקוממו לעשות הכל כדי שלא יגור איתם".

מנגד, התנועה הקיבוצית פנתה לשר הביטחון אהוד ברק בבקשה לקלוט את ילדי העובדים הזרים המיועדים לגירוש. בתנועה בודקים כעת עם כמה קיבוצים אם יסכימו לקלוט את 400 ילדי העובדים הזרים שהממשלה החליטה לגרש. התנועה פנתה לברק שיפעל להקפאת החלטת הממשלה שהתקבלה אתמול כדי לנסות ולגבש את הפתרון.

עובדים זרים בהתייעצות במרכז מסיל''ה בתל אביב, אתמול