שר החינוך גדעון סער ל"הארץ": אין סכנה לחופש האקדמי בישראל

"'אם תרצו' עשו טעות קשה ביותר במכתב לאוניברסיטת בן גוריון", אומר שר החינוך בראיון לרגל פתיחת הלימודים, ומבטיח להגן על האקדמיה מהתערבות חיצונית. על המהלכים שהוביל במערכת החינוך, מנגד, הוא לא מתחרט: "נמשיך בחיזוק המורשת"

"ההיבט הערכי, במובנו הרחב, לא קיבל בעבר את המשקל הראוי לו במערכת החינוך. יש לנו מורשת מפוארת, שהיא חלק מהזהות שלנו. נעשה עוול לדורות הבאים אם לא ננחיל להם את המורשת הזו", כך אומר בראיון ל"הארץ" שר החינוך, גדעון סער, בהתייחס לשורת הפרויקטים ותוכניות הלימוד שהוביל בשנת הלימודים הקודמת, ואשר נועדו לחזק את החינוך לערכים יהודיים וציוניים בבתי הספר במגזר היהודי. לדברי סער, בשנת הלימודים החדשה, שתיפתח ביום רביעי הקרוב "נעמיק את החינוך לערכים: יהיו יותר שעות לימוד בנושא ציונות ויהדות, לצד תוספת שעות במקצועות הליבה".

הסיסמה הרשמית למחצה במשרד החינוך ביחס לשני הדגשים העיקריים שקבע סער, יחד עם מנכ"ל משרדו שמשון שושני, היא "חזרה לערכים ושיפור ההישגים". רשימה חלקית של התחום הראשון כוללת, בין השאר, הכפלת היקף ביקורי התלמידים בירושלים, תוך התמקדות ב"עיר דוד" שמפעילה עמותת אלע"ד; עידוד הגיוס לצה"ל באמצעות הכנסת כ-350 קצינים לבתי הספר והפיכת שיעור הגיוס לאחד הקריטריונים לפיהם נמדדים מוסדות החינוך; גיבוש המקצוע החדש "תרבות ומורשת ישראל" שיחל להילמד בשנה הקרובה בחלק מהכיתות, קידום תחרויות חיבורים של תלמידים על "עולי הגרדום" וזאב ז'בוטינסקי; גניזת ספר לימוד בהיסטוריה שנתן ביטוי לנראטיב הפלסטיני של מלחמת העצמאות; ותמיכה - לפחות עד לאחרונה - בתנועת "אם תרצו".

"אני מאוד גאה ושלם עם כל אחד מהמהלכים שנעשו, ויכול להבטיח שכולם יימשכו בשנת הלימודים הבאה", אומר השר סער. "טועה מי שחושב שחיזוק הזהות הציונית ועידוד הגיוס לצה"ל הם נושאים פוליטיים, או שרק גורמים דתיים ואורתודוקסיים צריכים לעסוק בזהות יהודית. עיר דוד היא חלק מירושלים. אפשר להיות בעל השקפות שונות לגבי הסכסוך עם הפלסטינים, בלי להכחיש את הזיקה העמוקה לירושלים בכלל ולעיר דוד בפרט. זה אתר חשוב ביותר".

מכלול הפעולות מעלה חשש אצל גורמים שונים לאינדוקטרינציה פוליטית.

"אין לי שום כוונה כזאת, אלא רק לחזק את הזהות היהודית של התלמידים ואת הכרתם את ההיסטוריה של העם היהודי ושל ארץ ישראל. אלה הדברים שאני רוצה להנחיל, והם נמצאים בקונצנזוס של למעלה מ-90% מהציבור היהודי. יתרה מזאת, אלה גם לא המהלכים היחידים שאנחנו מקדמים: הרחבנו את לימודי הערבית במגזר היהודי, יש הרבה פעילויות בנושא השפה העברית ויש תוכניות חדשות ביחס לקהילה הגאה ולקבלת שונות מינית".

בשבוע שעבר פורסם ב"הארץ" כי "אם תרצו" איימה על נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי, כי אם לא תתקן את "ההטיה הפוסט-ציונית" במחלקה לפוליטיקה וממשל - תפעל התנועה לעצירת התרומות לאוניברסיטה. בין שלל הגינויים החריפים למכתב, תגובתו של שר החינוך לפרשה היתה יחסית מתונה. "ללא קשר לטענות הנוגעות לפלורליזם באקדמיה הישראלית", הוא אמר, "אני שולל בתכלית השלילה כל מהלך העלול לפגוע בתרומות לאוניברסיטאות בישראל או להתנייתן.

"ביטאתי עמדה מאוד ברורה לגבי המכתב של ?אם תרצו'", אומר סער, "שני ממדים בו מאוד לא מקובלים עליי: האחד הוא נימת האולטימטום שהיתה בו, והשני הוא קשירת נושא התרומות לאוניברסיטה לאיוש משרות אנשי הסגל במחלקה זו או אחרת. ?אם תרצו' עשו טעות קשה ביותר בניסוח המכתב. לגיטימי לשמוע ולהתמודד עם טענה של סטודנטים או מרצה שטוענים לקיפוח בגלל דעותיהם, אבל לא לגיטימי לפעול למען קבלה או פיטורים של מרצים על רקע פוליטי או לטעון שהרכב החוגים איננו מאוזן. האקדמיה היא לא מקום שניתן להחיל עליו כללים של ייצוגיות פוליטית".

סער מספר כי עדיין לא קרא את הדו"ח של "אם תרצו" על לימודי מדע המדינה, כמו גם את נייר העמדה של "המכון לאסטרטגיה ציונית" אשר מצא, אף הוא, הטיה פוסט-ציונית, הפעם בחוגים לסוציולוגיה. למרות מתקפות ארגוני הימין על האקדמיה, אומר שר החינוך כי "אין סכנה לחופש האקדמי בישראל. מאז שנכנסתי לתפקיד היו כל מיני הצעות חוק שביקשו להתערב בחופש הזה. אף אחת מהן לא עברה. יש לי מחויבות לחופש האקדמי".

אחרי שנים של קיצוצים או דריכה במקום מבחינת היקף שעות הלימוד, בשנת הלימודים החדשה יתווספו כ-76 אלף שעות לימוד, המיועדות לחיזוק מקצועות היסוד (שפת אם, מדעים ומתמטיקה) בשש שכבות גיל. תוספת השעות, בצד התוכנית הרב-שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה, מצביעה אולי על התחלת שינוי בתפישה הממשלתית את ההוצאות על החינוך.

נזקי האולטרה-ליברליות

לצד חיזוק החינוך הציוני-יהודי וקביעת יעדים מדידים בדרך לשיפור הישגי התלמידים, נושא שלישי שהוביל סער בשנה החולפת הוא המאבק בעבירות משמעת ואלימות של תלמידים. במסגרת זו פורסם חוזר מנכ"ל חדש, המגדיר את קשת התגובות שבתיה"ס יכולים לנקוט ביחס לכל עבירה אפשרית כמעט, שונה "חוק זכויות התלמיד" והורחבו סמכויות המנהלים להרחיק תלמידים. האם יש קשר בין הדגש השמרני, מבחינה פוליטית וחינוכית, של שני היעדים הראשונים לבין מדיניות של "אפס סובלנות" כלפי אלימות? סער דוחה את הפרשנות.

"התיאוריות האולטרה-ליברליות בחינוך גרמו נזק, ובאופן ברור אנחנו נמצאים כיום במקום מאוזן יותר", אומר שר החינוך. "המנהלים מרגישים שיש להם גיבוי, שלא תמיד ניתן בעבר, וכבר יש גם תוצאות בכל הקשור לאקלים הבית-ספרי ולהפחתת האלימות. יש שחיקה, בכל העולם ולא רק בישראל, בסמכות של ההורים והמורים. אי אפשר להתמודד עם הבעיה בלי לקיים דיאלוג עם כל הגורמים, כולל התלמידים וההורים, אבל אני מאמין שבחינוך צריכים להיות גבולות ברורים".


הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פעילות
המלצות
הפופולריות בחינוך וחברה
פרסומת