290 תלמידים ילמדו בשנת הלימודים הקרובה בבית הספר נר עציון בפתח תקווה - 289 מתוכם ממשפחות שעלו מאתיופיה, ותלמיד אחד, רן קינן, בן למשפחה ותיקה בארץ. בשנים האחרונות עזבו את בית הספר בהדרגה התלמידים בני משפחות ישראליות ותיקות. משפחתו של קינן, שעולה לכיתה א', החליטה לשלוח את בנה לבית הספר ממניעים ערכיים.

עד כה למד קינן בגן ילדים שכמעט כל הלומדים בו הם ממשפחות יוצאות מדינות חבר העמים. "רן הסתדר מצוין בגן הזה, ואין שום סיבה שהוא לא יסתדר בנר עציון, גם אם הוא יהיה התלמיד הלבן היחיד", אמר אתמול אביו של רן, הרב עמיאל קינן. לדבריו, הבריחה של הישראלים הוותיקים מבית הספר היא "בושה וחרפה. אני מתבייש שהייתי בשנים קודמות חלק מהתפישה המעוותת הזו".

הרב קינן מלמד בישיבה בפתח תקווה, שבה משולבים גם תלמידים מהחינוך המיוחד. "הכל זה עניין של ערכים", הוא אומר, "נושא השילוב והשוויון מאוד חשוב בישיבה שלנו, אז חשבתי: למה לא לעשות זאת גם אצלי בבית? בכיתה שאני מחנך לומדים ילדים שעלו מאתיופיה, מצרפת ומארה"ב לצד ילדים שנולדו בישראל, ואין שום בעיה".

"מה כל כך נורא כביכול בלימוד משותף עם תלמידים אתיופים?" תוהה הרב קינן, "ההתנגדות לכך היא דבר נוראי בעיניי".

שלשום ערך צוות בית הספר פגישת היכרות עם התלמידים העולים לכיתה א'. "שאר הילדים והמורים קיבלו את רן מאוד יפה", מספר הרב קינן, "זה מרגש שאפשר לחיות ביחד, בלי סטיגמות ודעות קדומות. אמרנו לרן שבבית הספר יש ריכוז של ילדים מאתיופיה, והוא שאל מה העניין הגדול. זו המציאות ואין לי ספק שהוא יסתדר שם מצוין".

בשבועות האחרונים ביקשו עשרות הורים אתיופים להעביר את ילדיהם מבית הספר למוסדות חינוך אחרים בעיר. הנימוק הנפוץ הוא חוסר רצון לשלוח את ילדיהם לבית הספר שבו לומדים כמעט אך ורק אתיופים. עיריית פתח תקווה, בגיבוי משרד החינוך, דחתה את רוב הבקשות של ההורים, אף שלא הקשתה על רובם המכריע של ההורים ממשפחות ותיקות להעביר מבית הספר את ילדיהם.

לדברי גורם המעורה במערכת החינוך בעיר, "כוח המיקוח של הישראלים הוותיקים מול העירייה גדול בהרבה מזה של ההורים האתיופים, כיוון שהם מאיימים כי אם בקשת ההעברה שלהם לא תאושר הם פשוט ילכו לבית ספר פרטי. האתיופים לא יכולים לומר דברים דומים".

ממידע שהגיע ל"הארץ" עולה כי לפני כחודשיים הגיע מספר בקשות ההעברה של אתיופים מבית הספר ל-50 פניות. בעקבות עמדת העירייה, ירד מספר ההורים המתעקשים על העברה ל-15 בלבד.

"אי אפשר היה לאשר העברה מסיבית של ילדים", מסביר גורם המעורה בנעשה במערכת, "לא רק משום שלא היה מקום בעבורם בבתי הספר הדתיים האחרים, אלא גם כיוון שהיה ברור לכולם שאם הבקשות האלה יאושרו - גם שאר ההורים יבקשו לעזוב. מצב כזה היה מערער את כל ההסדרים שהושגו עד היום".

אל מול רצון ההורים לעזוב את בית הספר, בעירייה מדגישים שהתלמידים בבית הספר נר עציון "מקבלים סיוע מיוחד, שלא היו זוכים לו בשום בית ספר אחר. הם נהנים מיום לימודים ארוך עד השעה ארבע אחר הצהריים, ארוחה חמה ומאות שעות תגבור בשבוע. ההשקעה הזו נושאת פרי: ילדים שלא ידעו לקרוא בעברית לפני שנה רכשו את השפה, תוצאות מבחני המיצ"ב שעורך משרד החינוך הן מצוינות, והבוגרים של בית הספר נקלטים בישיבות הטובות ביותר".

לדברי אחד הגורמים, "צריך לחשוב גם על טובת הילדים עצמם. עם כל ההבנה לרצון ההורים, בבתי ספר אחרים הילדים האלה לא היו מקבלים את אותה תשומת לב". עוד מציינים הגורמים כי בקשות העברה של תלמידים אתיופים לבתי ספר חילוניים ממלכתיים אושרו.

באחת הגינות בשכונת עמישב בעיר, שבה מתגוררים רבים מהעולים מאתיופיה, שיחקה השבוע קבוצת ילדים, שחלקם לומד בנר עציון. הדעות בגינה חלוקות לגבי היתרונות והחסרונות בבית ספר שמורכב כמעט אך ורק מתלמידים ממוצא אתיופי.

"זה טוב שכולנו לומדים ביחד כי כולם חברים ועוזרים אחד לשני", אומר אחד התלמידים, שסיים השנה ללמוד בנר עציון, אך מיד מוסיף ש"בכל זאת חסרים פרנג'ים (הכינוי באמהרית לישראלים ללבנים - א"ק). הייתי רוצה שיהיו לי גם חברים פרנג'ים. הכי טוב אם בבית הספר היה רק חצי אתיופים".

גרמה מסלה, נער שלומד בבית ספר אחר בפתח תקווה, היה דווקא שמח ללמוד עם יותר תלמידים יוצאי אתיופיה. "הלבנים לא רוצים לשבת לידנו בכיתה, אומרים שאנחנו כושים, וחושבים שאנחנו מקללים אותם כאשר אנחנו מדברים באמהרית. אולי עם יותר תלמידים אתיופים זה לא היה קורה".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "רישום תלמידים במוסדות החינוך הינו באחריות ובסמכות הרשות המקומית. בישיבה שהתקיימה בינואר שנת 2010 סוכם עם עיריית פתח תקווה כי יינתן אישור העברה להורים לתלמידים יוצאי אתיופיה המבקשים שילדיהם ילמדו בחינוך הממלכתי, כמו גם להורים המבקשים לעבור ממנו בנימוק של איחוד משפחות".

עוד נמסר כי ההורים יכולים "לערער על החלטת הרשות המקומית בפני מנהלת המחוז. עד כה, לא נתקבלו בקשות ערעור", וכי בבתי ספר בהם יש ריכוז גבוה של עולים "מפעיל המשרד תוכניות תגבור מגוונות".

תלמידים בבית הספר נר עציון בפתח תקווה