משרד החינוך קיצץ באחרונה את רוב תקציב לימודי האזרחות בהיקף מוגבר. הסכום שקוצץ יועד ללימודי אזרחות בהיקף של חמש יחידות לימוד בכיתות י"א-י"ב, וכן ללימודי המקצוע בכיתות י'. התקציב, שקוצץ על פי הוראתו של יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, צבי צמרת, יועבר ללימודי מקצועות היהדות. צמרת מונה לתפקיד בתחילת השנה על ידי שר החינוך, גדעון סער.

על פי רוב, מקצוע האזרחות נלמד בכיתה ט', ובהמשך בכיתות י"א-י"ב, כחלק ממקצועות החובה הדרושים לתעודת בגרות. רוב התלמידים מסתפקים בלימודי אזרחות בהיקף של שתי יחידות לימוד. ואולם, בשנים האחרונות קידם משרד החינוך את לימודי האזרחות גם בכיתות י' וגם בהיקף של חמש יחידות לימוד, בבתי ספר שהביעו עניין בכך. המימון ללימודים מועבר מתקציב של מטה קרמניצר-שנהר - יחידה במשרד החינוך שאחראית לתגבר את לימודי האזרחות ומקצועות היהדות במערכת החינוך.

במשרד החינוך סירבו למסור פרטים מדויקים על היקף הקיצוץ, אך מבדיקה שביצע "הארץ" עולה כי רק שליש מתוך כ-60 בתי ספר שעמדו בקריטריונים לקבלת התמיכה אכן ייהנו ממנה. זאת בניגוד לשנים קודמות, שבהן היקף התמיכה ללימודי האזרחות היה גבוה לאין שיעור.

ההשלכות עשויות להיות מיידיות: הכספים שמעביר משרד החינוך משמשים בעיקר למימון שעות הלימוד הנוספות, כך שבהיעדרם, מנהלים רבים ייאלצו לסגור את המגמה ללימוד אזרחות בהיקף מוגבר. זאת על אף שהלימודים בה כבר החלו. "הגענו למצב אבסורדי, שבו תלמידים ומורים רוצים להתעמק במקצוע אולם משרד החינוך מונע זאת", אומרת מורה ותיקה לאזרחות.

מבדיקת "הארץ" עולה כי התמיכה שקוצצה מלימודי האזרחות הועברה לתגבור מקצועות היהדות: תנ"ך, תושב"ע ומחשבת ישראל. חיזוק תחומים אלה הוא אחד מיעדיו המוצהרים של שר החינוך, גדעון סער.

לדברי הגורם, "אין לנו שום דבר נגד מקצועות היהדות, אבל התגבור שלהם לא צריך לבוא על חשבון לימודי האזרחות".

ההחלטה על הקיצוץ נמסרה לבתי הספר רק לפני ימים ספורים, ומעוררת ביקורת רבה בקרב מנהלים ומורים לאזרחות. "מה יותר חשוב מלהיות אזרח טוב, ולהכיר את המציאות בצורה קצת יותר מעמיקה? ההחלטה משדרת מסר בוטה שמקצוע האזרחות לא חשוב, וזאת בניגוד בולט לשנים קודמות", אמרה בסוף השבוע אחת המנהלות. לדברי מורה לאזרחות מצפון הארץ, "אי אפשר לטאטא מתחת לשטיח את השסעים בחברה הישראלית. הפתרון של משרד החינוך הוא פשוט להפסיק את המימון ללימוד הנושאים האלה".

לימודי האזרחות בכיתה י' מתמקדים בסוגיות העוסקות במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בדרך כלל מפתח כל בית ספר תוכנית ייחודית משלו, המתבססת על חומרי לימוד של משרד החינוך וגופים אחרים. בלימודים בהיקף מוגבר בוחר כל בית ספר להרחיב בשניים מתוך שלושה נושאים: דת ומדינה, חברה וכלכלה, והמיעוט הערבי. ללימודים אלה פיתח משרד החינוך תוכנית לימודים. כמו כן, פורסמו ספרי לימוד בנושא. רק לפני כמה ימים, ערב פתיחת שנת הלימודים החדשה, התגאו במשרד בחידושים האחרונים בתוכנית המוגברת, בהם לימוד באמצעות קריקטורות.

"בכיתה שלנו מדברים על פערים חברתיים, על המתח שבין זכויות אישיות לשוויון, וגם על הערבים והדרוזים", מספרת מורה מהצפון, "אנחנו מדברים על זכויותיהם וגם על הדרכים שבהן הם משתלבים בחברה הכללית. אלה נושאים חשובים ביותר, שלא נלמדים כמעט בשום מסגרת אחרת. התלמידים שלי מספרים שפתאום הם מבינים את המציאות שמסביב. תוך כדי הלימודים מתפתחת גם קבוצה של מנהיגות אזרחית, שמודעת הרבה יותר לכל גווני החברה".

לדברי מורה אחרת מדרום הארץ, "יש בכיתה דיונים סוערים, אבל הם אמיתיים כי הם נוגעים בנקודות הכואבות שלנו כחברה. ככה לימדו אותי שחינוך צריך להיות. ההחלטה של משרד החינוך לקצץ בתמיכה אומרת למעשה שמקצוע האזרחות מסוכן מדי לתלמידים, שאסור לערער על תפישות מקובלות".

מנהלת תיכון שבקשתה לתמיכה נדחתה מתחה ביקורת על משרד החינוך מכיוון אחר, ארגוני יותר. "אי אפשר למסור החלטה כזאת כמה ימים לפני תחילת שנת הלימודים", אמרה המנהלת, "אנחנו נערכנו כבר לפני כמה חודשים לפתיחת המגמה. יש לנו תלמידים ומורים, ופתאום אני מגלה שאין לי את התקציב הנדרש. זו התנהלות מאוד מאכזבת מצד ראשי המשרד".

מנכ"ל משרד החינוך, שמשון שושני, מסר בתגובה כי "אין כל כוונה לפגוע בהיקף לימודי האזרחות לבגרות לשנת הלימודים הנוכחית". במשרד לא מסרו פרטים נוספים, אך ייתכן כי הכוונה היא לבטל או לצמצם את היקף הקיצוץ עליו החליט בצמרת.

ביקורת על המדינה? אז נשכתב את ספרי הלימוד

ההחלטה של יו"ר המזכירות הפדגוגית צבי צמרת, לקצץ את התמיכה בלימודי האזרחות המוגברים מצטרפת להחלטות נוספות שקיבל באחרונה לגבי הוראת המקצוע. בשבוע שעבר פורסם ב"הארץ" כי צמרת מבקש לשכתב את ספר הלימוד העיקרי הנלמד במסגרת הלימוד הבסיסית באזרחות, "להיות אזרחים בישראל". בשבועות הקרובים יפורסמו "עדכונים" לספר הלימוד, שהמורים יידרשו ללמד בכיתות. גורמים שונים שהשתתפו בדיונים מקצועיים עם צמרת, מספרים כי הוא נוהג לומר שספר הלימוד "עוסק יותר מדי בביקורת על המדינה" ו"יוצר תחושה אצל התלמידים שהכל רע". בעבר הביע צמרת התנגדות גם להתייחסות בספר הלימוד לערביי ישראל, בה נכתב ש"מאז ייסודה נקטה מדינת ישראל מדיניות של אפליה כלפי אזרחיה הערבים".

כמו כן, מבקש צמרת להגדיל את ההתייחסות בשיעורי האזרחות לנושאים היסטוריים, כמו הקמת מדינת ישראל והקמת עיירות הפיתוח. גורמים ב"ועדת המקצוע" לאזרחות (שתפקידה להדריך, ללוות ולייעץ למשרד החינוך בהחלטות שונות בהוראת כל מקצוע ומקצוע), בה חברים אנשי אקדמיה בולטים לצד מורים ותיקים, הביעו התנגדות למהלך. "זו טעות קולוסאלית להפוך את האזרחות לסוג של שיעור היסטוריה, שנועד להשלים את הנושאים שלא הספיקו לדון בהם", אומר חבר בוועדה. באמצע השבוע שעבר, במחאה על השינויים שמוביל צמרת בהוראת האזרחות, התפטר מוועדת המקצוע ד"ר איימן אגבריה מאונ' חיפה. במכתב ההתפטרות כתב ד"ר אגבריה לצמרת "השינויים שאתה מבקש לקדם אינם בגדר עדכונים תמימים אלא ערעור עקרוני על ההיגיון הביקורתי שלה. נראה כי רצונך ?לשכתב' את התוכנית הינו ביטוי לתפישה פוליטית וחינוכית מדאיגה".

שר החינוך, גדעון סער. הקיצוץ עלול להביא לסגירתן של מגמות רבות ללימודי אזרחות


יו''ר המזכירות הפדגוגית צבי צמרת. ההחלטה על הקיצוץ נמסרה לבתי הספר רק לפני ימים ספורים